אודות "דרור"

קריית חינוך ניסויית "דרור" שוכנת בצומת "דרור". הקריה נוסדה בשנת תשנ"ו (1995) על-ידי המועצה אזורית "לב השרון". התלמידים מגיעים מ-18 יישובי המועצה האזורית ומהיישוב פרדסיה, המהווה מועצה מקומית שתלמידיה בעל-יסודי לומדים ב"דרור".
מנהלת בית הספר : אריאלה בן - ארי
מנהלת חטיבת הביניים : מירי גולן
מנהלת חטיבה עליונה: קרן אדרי.
1. מאפיינים של "דרור" ואתגרים שבצִדם


נתחיל להציג את "דרור" באמצעות תשעה מאפיינים :
בבית ספר גדול, בית ספר אזורי, בית ספר התיישבותי, מרכז תרבות נוער וספורט, בית ספר הטרוגני, בית ספר אינטגרטיבי, בית ספר בניהול עצמי, בית ספר לפיתוח מקצועי ובית ספר ניסויי.
בכל מאפיין גלומים יתרונות, אך טמונים גם קשיים. ננסח את הקשיים כאתגרים המרכיבים את החזון הבית ספרי. כבית ספר ניסויי נבחן כיצד שני הניסויים החינוכיים הנערכים ב"דרור" מסייעים להתמודד עם הקשיים, ובאיזו מידה הם מהווים מענה לאתגרים.

1.1 בית ספר גדול 1.2 בית ספר אזורי 1.3 בית ספר התיישבותי 1.4 מרכז תרבות, נוער וספורט 1.5 בית ספר הטרוגני 1.6 בית ספר אינטגרטיבי 1.7 בית ספר בניהול עצמי 1.8 בית ספר לפיתוח מקצועי 1.9 בית ספר ניסויי     סיכום

1.1 בית ספר גדול

ראשית, אנחנו בית ספר גדול. בשנת הלימודים תשע"ז לומדים בקריית החינוך כ-2512 תלמידים ב-80 כיתות מ-ז' עד י"ב. הסגל מונה 234 מורים (מהם 23 בשבתון/חל"ת) ו-37 עובדי מנהלה. לגודלו של בית הספר יתרונות רבים: מאגר גדוש של משאבים מקצועיים תודות לצוותי הוראה גדולים, מגוון מגמות לבחירה, מרחב חברתי ותרבותי בלתי נדלה לתלמידים, עוצמה כלכלית ועוד. אולם, הגודל טומן בחובו גם קשיים. השאלה היא באיזו מידה בית ספר גדול יכול ליהנות מיתרונות הגודל, אך "להתנהג" כבית ספר קטן: להכיר כל תלמיד ולטפל בו באופן אישי, ליצור סביבה רגועה, בטוחה ואסתטית המאפשרת לחוש שייכות לבית הספר, להקפיד על תיאום ועל לכידות מקצועית בין הצוותים הרבים ועוד. האתגר של הניסוי הראשון היה ליצור בית ספר גמיש-מותאם הרותם את יתרונות הגודל, מאפשר את מרב הבחירה והניידות של התלמידים ומיטיב להתאים את עצמו לצרכים של הפרט.

לראשית הפרק

1.2 בית ספר אזורי
מאפיין בסיסי נוסף שלנו הוא היותנו בית ספר אזורי. ככזה אנו מקבלים את כל התלמידים מאזור הרישום שלנו. ואכן, למעלה מ-99% מתלמידי כיתות ז' באזורנו מתחילים ללמוד אצלנו. ההתמדה של התלמידים בבית הספר עד כיתה י"ב - רבה. פחות מ-2% מהתלמידים עוברים בחטיבה עליונה למסגרות לימודיות אחרות. אנו איננו מנשירים כלל בגלל הישגים נמוכים בלימודים. אחוז הנשירה הממוצע אצלנו מ-ז' עד י"ב הוא 0.4% בלבד. האתגר שלנו כבית ספר אזורי הוא לא רק להכיל את כל התלמידים עד סיום כיתה י"ב, אלא לאפשר לכל תלמיד למצות את הפוטנציאל שלו. המטרה של הניסוי השני היא לשפר את רמת התפקוד של התלמידים כדי להביאם למיצוינות ולמצוינות.

לראשית הפרק

1.3 בית ספר התיישבותי

אנחנו גם בית ספר התיישבותי השייך למינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ולעליית הנוער במשרד החינוך.
האתגר בבית ספר התיישבותי הוא לפתח זהות אישית המשולבת בזהות הכפרית האזורית. לשם כך יצרנו תכנית לימודים בית ספרית העוסקת בייחודיות של "דרור" כבית ספר ניסויי, בתולדות האזור, בשימור המורשת ההתיישבותית ובאקולוגיה של מגזר כפרי ירוק וידידותי לסביבה. בחטיבת ביניים לומדים גם של"ח ולימודי ארץ-ישראל ומשלבים בהם  סיורים לימודיים להכרת האזור. בחטיבה עליונה פועלת גם מגמת לימודי ארץ-ישראל.

לראשית הפרק

1.4 מרכז תרבות, נוער וספורט 

קריית החינוך מהווה מרכז תרבות, נוער וספורט לתושבי המועצה. בקריה אולם ספורט, מרכז קהילתי, קונסרבטוריון למוסיקה, חוגים למבוגרים ולילדים, ועוד.
חלקם של היישובים באזור קטנים, ובהם 100 - 150 משפחות. האפשרות לקיים לנוער חיי חברה ותרבות עשירים ביישובים קטנים - מוגבלת. בית הספר מהווה מקום יחיד בו נפגשים כל בני הנוער מהאזור.
האתגר הוא להעשיר את חיי החברה והתרבות של בני הנוער. אנו מממשים זאת באמצעות שש מגמות אומנות הפועלות בחטיבה העליונה, חוגי מצוינות הקיימים בחטיבת הביניים, פעילות חברתית ותרבותית ועוד.

לראשית הפרק

1.5 בית ספר הטרוגני

בהתאם לאוכלוסיית התלמידים שלנו אנחנו בית ספר הטרוגני. התלמידים ב"דרור" מגיעים ממגוון יישובים חילוניים ודתיים, מעדות מגוונות וממעמדות שונים.
האתגר הוא לקיים חיים בצוותא ובהרמוניה למרות השונות הרבה של אוכלוסיית התלמידים. ההנחה היא שמיצוינות של התלמידים כפרטים תהווה גם מצע לקיום חברת תלמידים סובלנית.

לראשית הפרק

1.6 בית ספר אינטגרטיבי
נוסף לקליטת אוכלוסיית תלמידים הטרוגנית אנחנו גם בית ספר אינטגרטיבי מבחינת צמצום הבידול בין תלמידים ברמות שונות בהרכבן של כיתות הלימוד ובמסגרות החינוך. כך, למשל, בחטיבת הביניים - כל כיתות האם הן הטרוגניות-שוות, מלבד כיתות חינוך מיוחד על-אזוריות ולמעֵט כיתות קידום בשכבת ט', אליהן נכנסים תלמידים לפי בחירתם. כמו כן אין הקבצות בחטיבת ביניים, למעֵט במתמטיקה בכיתה ט'. בחטיבה העליונה - 11 כיתות מתוך 12 כיתות האם לומדות לקראת תעודת בגרות מלאה או מורחבת. בכל אחת מהן תלמיד יכול לבחור כל מקצוע בחירה מורחב. כיתה אחת בלבד מתוך ה-12 לומדת לתעודת בגרות חלקית.
האתגר הוא ליצור בית ספר הטרוגני-אינטגרטיבי שהוא גם איכותי ויוקרתי. השאלה היא האם ניתן לטפח תלמידים מצטיינים ותלמידים מתקשים כאחד - זה לצד זה, ולא זה על חשבון זה. במילים אחרות: כיצד ניתן לצמצם את הבידול בין תלמידים במסגרות החינוכיות בלי לפגוע בתלמידים מתקשים או בתלמידים מצטיינים.
מקובל לחשוב כי משימה כזו היא "בלתי אפשרית". הטענה שלנו היא כי תלמידים מצטיינים זקוקים למשאבים שונים מאלו הנחוצים לתלמידים מתקשים. מצטיינים זקוקים בראש ובראשונה למגוון של אפשרויות בחירה, להזדמנויות ללמידה עצמאית וכו'. לעומת זאת, תלמידים מתקשים זקוקים מאוד לתיווך של מורה בקבוצות קטנות. לכן, השאלה היא האם כל תלמיד זוכה למשאבים המותאמים לצרכיו ומאפשרים את התקדמותו.
האתגר של הניסוי הראשון היה ליצור מבנה ארגוני גמיש, ובו מִגוון של משאבים, כאשר כל תלמיד זוכה למשאבים הנחוצים לו.

לראשית הפרק

1.7 בית ספר בניהול עצמי

אנחנו בית ספר בניהול עצמי. בהסכמת הבעלות ניתנה לבית הספר אוטונומיה תקציבית-תפעולית מלאה. כל התקבולים מועברים לחשבון הבנק של "דרור". הנפקת משכורותיהם של עובדי הבעלות נערכת בבית הספר. הניהול העצמי כולל גם את הפעלת אשכול הפיס כמרכז קהילתי. לבית הספר ועד מנהל שתפקידו לאשר את תכנית הפעילות השנתית ואת התקציב ולקיים בקרה עליהם. להנהלת "דרור" הזכות להעביר כסף מסעיף תקציב אחד למשנהו. כל סכום שנחסך נשאר לטובת "דרור".
האתגר הוא לנצל את התקציב באחריות וביעילות, תוך ביזור האוטונומיה התקציבית לצוותים. כל צוות מתנהל באופן עצמאי עם תקציב משלו. התקציב השוטף נקבע בכל שנה לפי מכפלה של מספר שעות ההוראה X מספר התלמידים X מקַדֵם של אופי הפעילות (צוות אומנות, למשל, מקבל פי ארבעה מצוות מתמטיקה, בגין עלות החומרים). כמו כן יש לכל צוות תקציב פיתוח לצרכיו הייחודיים. לצוות אסור להיקלע לגירעון. כל חיסכון מועבר לזכותו לשנת הלימודים הבאה.

לראשית הפרק

1.8 בית ספר לפיתוח מקצועי

מאפיין בולט נוסף הוא הקשר עם מכללת בית ברל, והיותנו בית ספר לפיתוח מקצועי - P.D.S
(Professional Development School) .
בית ספר לפיתוח מקצועי מוגדר כ"בית ספר לפיתוח של מורים מתחילים, להמשך הפיתוח של מורים מנוסים ולמחקר ולפיתוח של מקצוע ההוראה" (הולמס, 1990). הוא נשען על שותפות משמעותית בין בית הספר לבין האקדמיה כעיקרון מכונן ומעצב את ההכשרה להוראה ואת הפיתוח המקצועי של המורים בבית הספר כאחד.
עשרות סטודנטים להוראה, לייעוץ ולניהול ממכללת בית ברל, וסטודנטים לחינוך גופני ממכללת וינגייט בלוויית המדריכים הפדגוגיים שלהם, משולבים משך יום בשבוע בפעילות הבית ספרית. הם משתתפים בישיבות הצוותים המקצועיים ובתכנון מערכי הלמידה, חונכים תלמידים, יוזמים פעולות תרבות ועוד. סגל המכללה משתתף בהנחיית ההשתלמות המוסדית.
האתגר הוא להכשיר כהלכה את הסטודנטים ולקלוט רבים ככל שאפשר לעבודה ב"דרור". ואכן, כרבע מהמורים שלנו הם בוגרי מכללות אלה שהוכשרו ב"דרור".
האתגר של שני הניסויים הוא שינוי הפרדיגמה של הוראה-למידה. למשל, על ידי יצירת קהילות למידה משותפות של סגל בית הספר, של הסטודנטים ושל המדריכים הפדגוגיים. דוגמה לקהילה כזו היא שיתוף הפעולה בין:
1. הסטודנטים והמדריך הפדגוגי של החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה. 2. המורים לשל"ח והמורים ללימודי ארץ ישראל ב"דרור". 3. התלמידים המד"צים בשל"ח והתלמידים המתמחים בלימודי ארץ ישראל ב"דרור". קהילה זו מתכננת את הטיולים השנתיים ומדריכה אותם במשותף. דוגמה נוספת לקהילת למידה היא שיתוף הפעולה בין קורס המנהלים במכללה והמדריכה הפדגוגית שלו לבין צוות הניהול של "דרור". קהילת למידה זו מתכננת ומעריכה מיזמים שונים לקידום בית הספר. 

לראשית הפרק

1.9 בית ספר ניסויי

מאפיין בולט שלנו הוא היותנו בית ספר ניסויי מראשית הקמתנו. "דרור" נוסד כבית ספר חדש צומח במחצית שנות   ה-90 של המאה הקודמת. אז היה צורך בפריצת דרך ובשינוי גישה לתהליך ההקמה של בתי ספר. משרד החינוך תכנן את הקמתם של עשרה בתי ספר חדשניים החל מהתכנית הרעיונית, דרך שינוי מבני-ארגוני כוללני וגמישות במבנה הפיסי ועד לשיתוף הקהילה והסגל החינוכי בתכנון בית הספר. "דרור" היה בית הספר הראשון שהוקם בדרך זו.
הקריה הוכרה כקריה ניסויית מראשית תהליך הקמתה. שנתיים וחצי לפני פתיחתו של בית הספר מונתה במועצה האזורית מִנהלת מיוחדת להקמת קריית חינוך, תרבות וספורט. והחלה לפעול ועדת היגוי אזורית, בראשות יועץ אקדמי. הוועדה הכינה תכנית רעיונית של בית הספר, הציגה אותה בפני משרד החינוך, בפני המועצה האזורית ובפני ההורים, שמעה את הערותיהם וקיבלה את תמיכתם. שנה לפני פתיחת בית הספר גויס הסגל הראשוני והוכשר בעזרת מכללת בית ברל. ד"ר אהוד מנור, היועץ האקדמי, קיבל על עצמו את ניהול בית הספר.
 
כבית ספר ניסויי היו לנו שלושה שלבים:

השלב הראשון, הניסוי הראשון, נערך בתקופת ההקמה של בית הספר הצומח (תשנ"ה-תש"ס). ההנחה הייתה כי בתי הספר במתכונתם הנוכחית אינם מתאימים לתקופתנו, וכי המבנה הארגוני והתרבות הארגונית של בתי הספר מעכבים ואף מונעים את החלת השינויים ההכרחיים. הניסוי הראשון נועד לנצל את תקופת ההקמה וליצור את "דרור" מראש כ'ארגון גמיש' שיתאים לשינוי המערכתי הנדרש. תובנות הניסוי הראשון מוצגות בפרקים ג', ו-ד' בספר-אתר על הניסוי ב"דרור".

בשלב השני הוכר בית הספר גם כמרכז הפצה ניסויי (תשס"א-תשס"ה). על ההישגים בעשור הראשון לקיומו זכה בית הספר בפרס החינוך של ישראל.

בשלב השלישי אושר לבית הספר המטרה של הניסוי השני (תשס"ו-תש"ע). כותרתו הנה 'ממיצוינות למצוינות'. מיצוינות היא התהליך החינוכי המרכזי שאליו מְכֻוָּן בית הספר: מיצוי הפוטנציאל האישי של התלמיד בכל התחומים: הלימודי, הרגשי, החברתי, ההתנהגותי והתרבותי. מצוינות הוגדרה כשאיפה של פרט או קבוצה לעשות את המיטב שביכולתם באמצעות אורח חיים המממש זאת. המצוינות צריכה להתבטא גם בתחום החברתי וגם בתחום המוסרי.
החידוש של הניסוי השני אינו במטרות, אלא בהבנייתו מחדש של בית הספר לשם השגתן. מערכת החינוך נתונה לביקורת מתמשכת על שאינה משיגה את המטרות של מיצוינות ומצוינות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא, לדעתנו, התופעה שאנו מכנים בשם 'ירידה ברמת התפקוד' של רבים מהתלמידים בבתי הספר.

תפקוד הוא מושג רחב יותר מ'התנהגות' או 'למידה'. תפקוד הוא תוצאה של המכלול המביא אדם להסתגל לסביבתו (או לשנותה), להגיע לאיזון ולהרמוניה פנימית, לחתור למיצויו של הפוטנציאל האישי ולהשיג את המרב בכל התחומים (או להחמיץ ולהיכשל בכל אלה). התפקוד מתבטא בתחומים: הלימודי, החברתי, הרגשי, ההתנהגותי והתרבותי. התפקוד הוא, אם כן, תופעה מורכבת המושפעת מהידוד (אינטראקציה) בין גורמים אישיים, חברתיים ותרבותיים.

רמת תפקוד אינה זהה לרמת ההישג ואינה מותנית ב'יכולת'. תלמיד מחונן עלול לנשור ממסגרת בית ספרית ולא למצות את יכולתו. לעומתו, תלמיד בעל יכולת נמוכה עשוי להתפתח, להתמיד ולהגיע להישגים שלא נצפו מראש.

ירידה ברמת התפקוד נובעת מסיבות הקשורות בכרסום שחל בהשפעתם של הורים, מאובדן הסמכות הבית ספרית, מהשפעת תרבות הנוער והתקשורת ועוד. ירידה זו מתבטאת בהיעדרות רבה מהלימודים, בירידה בהֲנִיעָה (מוטיבציה) למאמץ ולשאיפה להישגים, בבעיות משמעת ואי-הסתגלות למסגרת, באורח חיים בלתי מאוזן מבחינת אכילה ושינה, בהתמכרות למצבי סיכון ועוד.

ביסוד הניסוי השני שלנו שתי טענות יסוד:
א. שיפור התפקוד של התלמידים בבית הספר הוא תנאי קודם והכרחי להשגת מטרות כמיצוינות ומצוינות.
ב. בית הספר אינו ערוך באופן שיטתי ויזום לשיפור התפקוד של התלמידים. יש להַבנות את בית הספר מחדש כדי שיהא ערוך באופן יעיל לביצוע תהליך המיצוינות ולהשגת המצוינות.

האתגר של הניסוי השני
הירידה ברמת התפקוד של תלמידים ובהישגיהם אינה רק בעייתו של הפרט. הירידה ברמת התפקוד מקשה מאוד על תפקודם של בתי הספר הציבוריים. היא מכרסמת באיכות של מערכת החינוך ופוגעת בחברה כולה. לנוכח התפשטותה של תרבות ה'חפיף' והתרופפות נורמות של מצוינות ואיכות בחברה הישראלית יש לחדד ולהציב את המצוינות ואת האיכות כערכי לִבָּה חינוכיים וחברתיים, שלאורם יאורגן מחדש כל בית הספר. השאלה היא איזה מין בית ספר נחוץ כדי למַצות את תהליך המיצוינות? מהו בית הגידול המתאים למצוינות?
האתגר של הניסוי השני הוא ליצור בית ספר ציבורי איכותי - 'בית ספר מצוין'.

סיכום

בפרק זה הצגנו תשעה מאפיינים של "דרור" ואתגרים שבצִדם.
חמשת מאפייני הרקע של "דרור": גדול, אזורי, התיישבותי, מרכז תרבות, נוער וספורט והטרוגני - נגזרו מהמציאות באזור ומהצרכים של קהילה . תנאי רקע אלה לא סיפקו יתרונות בולטים לבית הספר: המועצות המקומיות - קטנות ודלות במשאבים חומריים, ולרשויות החינוך לא היו ידע ומסורת להקמת בית ספר על-יסודי.
לעומת זאת, מאפיינים של מדיניות חינוכית – אינטגרטיביות במסגרות החינוכיות, ניהול עצמי של הצוותים, פיתוח מקצועי בשותפות עם מכללת בית ברל - נובעים מהיזמות ומהחדשנות המאפיינים אותנו ומהמכוונות החינוכית-חברתית שלנו.
יזמוּת וחדשנות חינוכית הן חלק מהמאפיינים שלנו כבית ספר ניסויי. להרחבה על   "דרור" כבית ספר ניסויי ראה  – "ספר-אתר על הניסוי ב"דרור". בפרק ב' שם נדון באופן תיאורטי במהותו של 'ניסוי'. בפרק ג' שם נציג את עקרונות היסוד של הגישה הניסויית שהתגבשו אצלנו, ובפרק ד' שם נאפיין את הדגם המבני-ארגוני של בית הספר שיצרנו לשם פיתוח הניסוי.

לראשית הפרק

המשך לפרק - היערכות למיצוינות ב"דרור"

מילון דרור - מושגים משפת "דרור" המביעים את הייחודיות של בית הספר והניסויים הנערכים בו.