אוטונומיה גמישה
אחד מהמאפיינים המבניים של "דרור" כבית ספר גמיש מתקדם מדגם .Hi. Ed: מרחב גבולות האחריות והסמכות של ההנהלות השונות ושל בעלי התפקידים הניהוליים אינו קבוע בקשיחות, מראש ובאופן מוחלט, אלא משתנה לפי העניין. לעיתים, הנהלה או בעל תפקיד מחליטים בעניין בעצמם, תוך יידוע האחרים במידת הצורך. ולעיתים, כשהעניין נוגע לתחומם של הנהלה או בעל תפקיד נוספים, מתכנסים ביחד, דנים ומחליטים במשותף. הגדרה זו של אוטונומיה מבטאת את גמישות המבנה הארגוני ב"דרור" ואת התרבות הארגונית של ניהול שתפני. (ניגודו של המושג הוא "אוטונומיה קשיחה".ראה על כך וגם על "פרדוקס האוטונומיה" - במילון).
אי ירוק
מסגרת לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחטיבת ביניים המתקשים לתפקד בכיתתם באופן זמני או מלא. התלמידים באים ל"אי הירוק" בחלק מהשיעורים, לומדים בקבוצות קטנות, ומשפרים את התפקוד ואת תחושת המסוגלות העצמית באמצעות משחקים לימודיים, ריפוי בתנועה, קורס אפייה, ועוד. נקרא גם "מרכז שילובים".
אסטרטגיה תהליכית-ניסויית
אחד מעקרונות הליבה של הפדגוגיה הניסויית ב"דרור": יצירת שינוי הנובע מתוך ניסוי חינוכי, ומתפתח בתהליך אבולוציוני-הדרגתי, מבפנים - בניגוד לשינוי הנסמך על תקנות וחוקים, ומוחל באמצעות רפורמה מבחוץ.
ארגון ביזורי
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם Hi. Ed: ארגון ביזורי מרחיב את הסמכות ואת האחריות של בעלי תפקידים, צוותים והנהלות, ומאפשר להם את מרב האוטונומיה ומרחב הפעולה. דוגמאות: אוטונומיה תקציבית לכל צוות; ריבוי ההנהלות, כשלכל אחת מהן סמכות משלה בלי כפיפות להנהלה הראשית שמעליה; קיום מועצות תלמידים שכבתיות לצד מועצת תלמידים חטיבתית, ועוד.
ארגון ביזורי-שטוח
אחד מהמאפיינים המורכבים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם .Hi. Ed: גם ביזור הסמכות והאחריות להנהלות, לצוותים ולבעלי תפקידים וגם צמצום מרחק הסמכות ביניהם. בית ספר ביזורי-שטוח יכול להימדד במספר בעלי התפקידים, הצוותים או ההנהלות אשר פועלים באוטונומיה מְרבית, ואינם תלויים בקבלת ההחלטות שלהם בסמכות שמעליהם. תודות למבנה הביזורי-השטוח ב"דרור" - כשליש מהמורים פועלים בתפקיד, בצוות, או בהנהלה בהם הם בעלי הסמכות העליונה.
ארגון זריז
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם Hi. Ed. ארגון הוא זריז ככל שהתהליך של תכנון-ביצוע-הערכה-תכנון וחוזר חלילה מתבצע בו במהירות. זאת, על ידי עיבוד מהיר של המידע, על ידי קבלת החלטות מהירה וכיו"ב.
ארגון כאורדי
ארגון כאורדי (Chaordic) משלב chaos ו-order. זוהי מערכת המופעלת בסדר ובכאוס בהרמוניה, דהיינו הסדר והאי-סדר מאזנים זה את זה ויוצרים שיווי-משקל דינמי בלא דומיננטיות של אחד מהם. זאת גם ההגדרה, על-פי די הוק (Dee W. Hock), למעבר מהפרדיגמה הנוכחית שהתחילה ברנסנס והתממשה במלואה עם המהפכה התעשייתית - לפרדיגמה חדשה.
ארגון שטוח
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם Hi. Ed: ארגון שטוח מצמצם את מרחק הסמכות בין ההנהלה לבין הסגל. למשל, מנהלים מצטרפים אצלנו כחברים לצוותים מסוימים: מצד אחד, הם מרחיבים בכך את סמכות הצוותים ומעצימים אותם; מצד שני, הם מייצגים את הצרכים השוטפים של הצוותים באופן ישיר ומיידי בהנהלות בהם הם חברים.
באזהרה
מעמד (status) הנובע ממצב תפקוד התנהגותי של חריגה קלה או ראשונה מנורמות ההתנהגות בבית הספר. התלמיד מוזהר בנוכחות המחנך, שבמקרה של חריגה חוזרת או חמורה, הוא יועבר למעמד של "מסגרת נבדלת זמנית", או מסגרת טיפולית.
בבירור
מעמד (status) של תלמיד שתפקודו טרם הוגדר, כגון תלמיד חדש בבית הספר, או שמעמדו עשוי להשתנות, כגון תלמיד המצוי בשלבי אבחון דידקטי/פסיכולוגי. התלמיד זוכה ליתר גמישות והתחשבות.
בית ספר אזורי
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר על-יסודי בבעלות מועצה אזורית, שאזור הרישום שלו כולל את כל יישובי המועצה האזורית, והוא מקבל את כל התלמידים מיישובים אלה.
בית ספר אינטגרטיבי
אחד מהמאפיינים של "דרור". כלפי חוץ מתבטא בקבלת כל אוכלוסיית התלמידים ההטרוגנית מאזור הרישום. כלפי פנים מתבטא בצמצום הבידול בין תלמידים מצטיינים לבין תלמידים מתקשים במסגרות החינוך והלימוד. זאת, באמצעות יצירת כיתות-אם הטרוגניות-שוות, בהיעדר הקבצות בחטיבת ביניים, למעט במתמטיקה בשכבת ט` במסלולי לימודים לקראת תעודת בגרות מלאה או מורחבת ב-13 מתוך 14 כיתות-האם בשכבה בחטיבה העליונה, ועוד.
בית ספר בניהול עצמי
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם Hi.Ed. בהסכמת הבעלות ניתנה לבית הספר אוטונומיה תקציבית-תפעולית מלאה. להנהלת "דרור" הזכות להעביר כסף מסעיף תקציבי אחד למשנהו. כל סכום שנחסך נשאר לטובת "דרור". כל אחד מהצוותים הלימודיים והחינוכיים מתנהל באופן עצמאי עם תקציב משלו. הניהול העצמי כולל גם את הפעלת אשכול הפיס ושאר המתקנים בקריה כמתנ"ס.
בית ספר גדול
אחד מהמאפיינים של "דרור". בית ספר שש-שנתי של 1,440תלמידים נחשב לבעל גודל רגיל (שש שכבות גיל, ובכל אחת 6 כיתות, בתקן של 40 תלמידים כל אחת). "דרור" בתשע"א גדול בכ-58% מבית ספר שש-שנתי "רגיל".
בית ספר גמיש
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם Hi. Ed: בית ספר גמיש: 1. יוצר מסגרות למידה וחינוך (זירות) מגֻוונות ורבות באמצעות מבנה ארגוני חדשני, כולל באמצעות הַבניה מחדש של המשאבים והקצאתם באופן דיפרנציאלי. 2. מאפשר לתלמיד ניידות בין הזירות השונות. ניגודו של בית ספר גמיש הוא "בית ספר קשיח", שאינו מגמיש את מבנהו, את הקצאת משאביו, ואת תפקודו, והוא מאופיין בבידול בין הזירות, ולא בניידות ביניהן. דוגמאות בחטיבת ביניים: בתכניות לימודים - תכנית "רגילה", תכנית "גרעין", תכנית "התמחות"; באופני למידה - "לומד עצמאי", "תלוי מורה" ועוד. דוגמאות בחטיבה עליונה: במסגרות למידה - כיתות-אם "גדולות", כיתות-אם "קטנות" ; בקצב הלמידה - הקצאת שעות משתנה בהתאם לצורך התלמידים; בבניית מערכת אישית בלימודים, ועוד.
בית ספר גמיש-מותאם
אחד מהמאפיינים המורכבים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם .Hi. Ed: בית הספר המגמיש את מבנהו ואת השימוש במשאביו כדי להיטיב להתאים את עצמו לצורכי הפרט. תכניות הלימודים, מסגרות הלמידה, דרכי ההוראה וההערכה, זמן הלמידה - כל אלה ואחרים הופכים למשתנים גמישים המותאמים באופן דינמי ואישי לטיפוחו של כל תלמיד.
בית ספר הטרוגני-אינטגרטיבי
אחד מהמאפיינים של "דרור" המקבל את כל האוכלוסיה ההטרוגנית מאזור הרישום, וגם אינו מבדל את התלמידים מבפנים למסגרות חינוך ולמידה הומוגניות.
בית ספר התיישבותי
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר הנמצא במגזר הכפרי ומשתייך למחוז ארצי במשרד החינוך, הנקרא המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער.
בית ספר ללא צלצולים
ב"דרור" אין צלצולים לכניסה וליציאה מהשיעורים - כחלק מחינוך התלמיד לתפקוד אוטונומי ולאחריות אישית על לימודיו.
בית ספר לפיתוח מקצועי
אחד מהמאפיינים של "דרור" הפועל בשיתוף פעולה עם מכללת בית ברל כבית ספר לפיתוח מקצועי (Professional Development School) של מורים מתחילים, של המשך הפיתוח המקצועי של מורים מנוסים ושל מחקר ופיתוח מקצוע ההוראה. עשרות פרחי ההוראה, סטודנטים בקורס להכשרת מנהלים, סטודנטים בקורס יועצים חינוכיים, ועוד נמצאים ב"דרור" יום בשבוע בלוויית המדריכים הפדגוגיים שלהם. מוקמות קהילות למידה משותפות, מתקיימות השתלמויות משותפות, ועוד.
בית ספר מאפשר
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם Hi. Ed: בית ספר מאפשר הוא בית ספר מגֻוון-גמיש-מותאם, המבנה את המרחב הארגוני ומתאים אותו להשגת מיצוינות מיטבית. האפשור ב"דרור" מושג באמצעות: 1. התמקדות והתמחות בשיפור רמות התפקוד בכל התחומים; 2. `טיפוח רב-גוני-מותאם` - הן של תלמידים מתקשים והן של תלמידים מצטיינים.
בית ספר מגֻוון
אחד מהמאפיינים של "דרור" המציע לתלמיד מסגרות למידה וחינוך (זירות) רבות ושונות. ניגודו הוא "בית ספר אחיד", המציע לתלמידיו מעט חלופות בכל תחום. דרור כבית ספר גדול מסוגל להציע מִגוון זירות רב מאוד. למשל: 24 מקצועות בחירה בחטיבה עליונה.
בית ספר מגֻוון-גמיש-מותאם
אחד מהמאפיינים המורכבים של "דרור" כבית ספר מתקדם מתקדם מדגם Hi. Ed: א. מתמקד בשיפור רמות התפקוד וההישג בכל התחומים. ב. מציע זירות רבות ומגֻוונות למיצוינות (תודות לגודל ולחדשנות המבנית-חינוכית) ומאפשר תנועה וניידות ביניהן. ג. מתאים את המרחב הארגוני לכל תלמיד באופן אישי, ומעניק `טיפוח רב-גוני-מותאם` לכל סוגי התלמידים - ממצטיינים ועד למתקשים.
בית ספר מדגם ארגוני מתקדם - Hi. Ed.
מושג שפותח ב"דרור" כדגם של בית ספר ניסויי המאפשר לארגון להשתנות ולפתח את הניסוי בהצלחה. תשעת מאפייניו: ביזורי-שטוח; מגֻוון-גמיש, מותאם-מאפשר; מערכתי-אוטונומיה גמישה; בניהול עצמי; דינמי וזריז; מתמיד בפיתוח ארגוני; מצמיח מבחינה אישית ופרופסיונלית; יוזם שותפויות ומשפיע על סביבותיו.
בית ספר מותאם
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם Hi. Ed: בית ספר מותאם הוא בית ספר גמיש-מגֻוון, המציע לכל תלמיד באופן דינמי את הזירות המתאימות לנטיותיו, ליכולותיו ולרמת תפקודו. לדוגמה: מסלול אישי בלימודים המותאם מחדש בכל רבעון.
בית ספר מקוון
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם Hi. Ed: בית ספר המרחיב את השפעתו מעֵבר לגבולות הזמן והמרחב שלו באמצעות טכנולוגיה מקוונת.
בית ספר מקיף
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר המרחיב את עשייתו לכל תחומי החיים של התלמיד - בתחום הטיפול הפרטני, החינוכי והרגשי; בתחום הפעילות החברתית, הערכית והתרבותית; בתחום הסיוע למשפחה והתרומה לקהילה, ועוד. הערה: בדרך כלל המושג מגדיר מקיפות צרה יותר הממוקדת בתחום הלימודים: בית ספר המשלב חינוך עיוני עם חינוך טכנולוגי ברמות שונות.
בית ספר מקיף-משפיע-מקוון
אחד מהמאפיינים המורכבים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם .Hi. Ed: בית ספר המאופיין על ידי: 1. הרחבת תחומי העשייה וההשפעה של בית הספר; 2. יצירת זיקת גומלין בין המרחב-זמן הבית ספרי לבין מרחב-זמן מקוון; 3. הרחבת השימוש בטכנולוגיה מקוונת.
בית ספר משפיע
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם Hi. Ed: בית ספר המחולל תפוקות מעֵבר לגבולות הזמן והמרחב שלו. "דרור" כמרכז הפצה ניסויי חותר להיות בית ספר משפיע.
בית ספר ניסויי
אחד מהמאפיינים של "דרור" מראשית הקמתו: מוסד חינוכי שהוכר ככזה על-ידי גף ניסויים ויָזמות במשרד החינוך. מוסד ניסויי מפתח רעיון חינוכי חדשני, מיישמו בהצלחה ומחויב להפצתו. הרעיון צריך להיות ייחודי, בעל ערך למערכת החינוך וניתן ליישום ללא תוספת ניכרת של משאבים.
בית ספר קשיח-אחיד
ניגודו של של בית ספר "גמיש-מגֻוון". בית ספר: 1. המציע לתלמידיו מעט חלופות (זירות) בכל תחום, ומאופיין בבידול בין הזירות ולא בניידות ביניהן. 2. אינו מגמיש את מבנהו ואינו מקצה את משאביו באופן דיפרנציאלי. 3. מתנהל באופן אחיד לתלמידים במצבי תפקוד שונים,ברמות ידע שונות, וכו`;.
במסגרת נבדלת
אחד מהמעמדים (status) לתלמיד שתפקודו ההתנהגותי הוא חריגה חמורה/חוזרת מנורמות ההתנהגות בבית הספר. התלמיד מוּצָא באופן זמני מהמסגרת הרגילה ומושם בבידוד, בהשגחה ובהכוונה של בעל תפקיד בכיר בבית הספר. התלמיד מכין מטלות לימודיות, ונערכת עימו שיחת משוב מדי יום. מטרת המסגרת הנבדלת היא להימנע מהשעיית התלמיד לביתו, להרגיעו ולהכינו לקראת השתלבות מחדש במסגרת הרגילה.
במעקב
אחד ממצבי התפקוד: התלמיד מגלה סימנים קלים של חוסר יציבות; חלה ירידה בתפקודו הלימודי ו/או בהישגיו וכו`. כרגע אין צורך בהתערבות, אך יש צורך במעקב צמוד יותר כדי לוודא שלא יידרדר למצב תפקוד נמוך יותר.
בנק זמן קהילתי
בנק לעזרה הדדית בקהילה. כל חבר בבנק תורם לאחרים מזמנו ומכישוריו באופנים שונים, ויכול להיעזר באחרים בהתאם לצרכיו. הופעל על-ידי בית הספר בשיתוף עם ועד ההורים המרכזי בתשס"ה-תשס"ו. נסגר בגלל היעדר משאבים להפעילו (ראה "ארכיון").
בסיכון
אחד ממצבי התפקוד: בלימודים - נעדר הרבה, מתחלה, אינו מצליח לגייס כוחות ללמידה, משדר סימני מצוקה, מסרב למאמצי תיווך של מורים, אינו נשמע להוראות ומצוי בנסיגה מתמשכת ובלתי מובנת. בתחום החברתי: מתבודד, דחוי בחברת התלמידים, וכו`. מעמד התלמיד (status) מותאם למידת הסיכון.
בסיכון רגשי מיידי
אחד ממצבי התפקוד בתחום הרגשי. חשש מיידי לבריאותו הנפשית ולשלומו. מטופל על ידי פסיכולוג בית הספר, ובעת הצורך תוך שיתוף גורמים מקצועיים חיצוניים, כגון פסיכיאטר.
בקידום נמרץ
אחד ממצבי התפקוד בלימודים: תלמיד "הפנוי ללמידה" ומעוניין לצמצם את הפער בין מיצוי יכולתו לבין הישגיו הנמוכים בהווה, כגון תלמיד הלומד ב"תכנית גרעין" ומסוגל - בעזרת תוספת משאבים - להתקדם ביתר מהירות ל"תכנית הלימודים הרגילה".
גם - וגם
מכוונות מורכבת למימוש מטרות, קווי מדיניות ועוד, הנראים בניגוד או בסתירה אלה לאלה. דוגמאות: ניהול מבוסס נתונים, לעומת ניהול מוכוון ערכים, ו/או לעומת ניהול ממוקד באנשים. וכן: טיפוח מצטיינים לעומת טיפוח מתקשים.
גרעין "עודד"
שמה של המסגרת הארצית של בני תנועת המושבים, המתנדבים לשנת שירות לפני הגיוס לצבא במושבים ובמועצות האזוריות ברחבי הארץ. חברי גרעין "עודד" משרתים גם ב"לב השרון".
הבניה מחדש
שינוי המבנה הארגוני (Restructuring) ושינוי התרבות הארגונית (Reculturing) - בדרך כלל כחלק משינוי מהמעלה השנייה, כלומר שינוי פרדיגמטי.
הבניה מחדש של יצירת ידע
מתבצעת ב"דרור" על-ידי: 1.הפרדת הפיתוח מן הניהול השוטף, והעברת פיתוח תחום ניהול המידע ויצירת הידע לאחריות הנהלת המו"פ; 2. מיפוי סוגי הידע ודרכים לארגונם,יצירת כלים ממוחשבים לארגון המידע ולהפצת הידע, הפעלת אתר ותת-אתרים לניהול המידע והפצת הידע, קביעת נהלים לעבודת בעלי תפקידים, ועוד. 3. הקמת "צוותי פיתוח" המתמודדים עם בעיות יסוד של הארגון, מגבשים את הידע הפנים-ארגוני, מפתחים תובנות וחלופות ומסייעים בהטמעתן. 4. מתשס"א ואילך מרכז המו"פ, ההדרכה וההפצה - שהוקם בסיוע גף ניסויים במשרד החינוך - מרכז את יצירת הידע ב"דרור" ואת הפצתו.
הבניה מחדש של ניהול המידע
מתבצעת ב"דרור" על-ידי: 1. קביעת קטגוריות המקיפות את כל עולם התוכן של בית הספר ושל הניסוי. לאחר שנקבעה תשתית מוסכמת כזו ניתן לשייך כל פריט מידע לקטגוריה/ות המתאימה/ות בזיכרון הארגוני ולאחזר אותו בהתאם לצורך. 2.קטלוג כל המסמכים הדיגיטליים, לפי שישה תבחינים, ל"מאגר המסמכים" של "דרור" - ראה במי"ד. 3. איתור זירות בהן מנוהל מידע בית ספרי מעֵבר לקיים במנב"ס וב-IContact, כמו ישיבות צוותים, פעילות בעלי תפקידים ועוד. 4. פיתוח כלים ממוחשבים לניהול מידע, המותאמים לכל אחת מהזירות הנ"ל. 5.יצירת הנהלה מיוחדת לניהול המידע, הגדרת תפקידים וקביעת נהלים לניהול המידע.
הבניה מחדש של ניהול המידע ויצירת הידע
מושג המצרף שני מושגים משלימים: "הבניה מחדש של ניהול המידע" ו-"הבניה מחדש של יצירת ידע" - ראה במילון. ניהול המידע וההערכה הוא באחריות הנהלה מיוחדת לכך, בסיועה של יחידת ההערכה הבית ספרית.
הבניה מתמדת מחדש
אחד מעקרונות הליבה של הפדגוגיה הניסויית ב"דרור", לצורך ניהול השינוי המתמשך (התמידי) הנחוץ לפיתוח ניסוי חינוכי. ההבניה המתמדת מחדש כוללת שינוי המבנה הארגוני (Restructuring) ושינוי התרבות הארגונית (Reculturing) במשך כל הזמן, בזיקה לתמונת עתיד רצויה-אפשרית המתעדכנת באורח מתמיד.
הגמשת הזמן
אחד מעקרונות הגישה הניסויית לפיתוח "דרור" כ"ארגון גמיש-מותאם". הכוונה להקצאת גמישה של זמן פורמלי (שעות תקן), זמן מקוון, או זמן בלתי פורמלי (שיחת טלפון של מורה אחרי שעות העבודה) - באופן דיפרנציאלי המותאם לצרכיו של התלמיד. ראה גם הערך "זמן גמיש".
הֶכוון חוץ
המעמד (status) של תלמיד שנשר בפועל, או שהוחלט להוציאו מבית הספר למסגרת חינוכית מיוחדת, או המבקש לעבור לבית ספר אחר ופונה לסיוע וייעוץ, וכו`. בית הספר ממשיך ללוות את התלמיד, לשמור על הקשר עם משפחתו, להיות בקשר עם רשויות הרווחה, וכו` עד למציאת המסגרת החינוכית המתאימה.
הלם דרור
מצבו של מורה החוזר משבתון ומתקשה לעכל את השינויים הרבים שהתרחשו בשנה שחלפה.
הנהלת החטיבה
תחום אחריות: נושאים כלליים המשותפים לשתי ההנהלות הנבדלות הפועלות בכל חטיבה - הנהלת השכבות והנהלת הצוותים המקצועיים - כגון: תקנון התלמיד. מורכבת מנציגים של שתי ההנהלות הנ"ל. יו"ר מנהלת החטיבה.
הנהלת המו"פ
אחת מההנהלות ב"דרור". תחום אחריות: תכנון, פיתוח ניהול מידע, יצירת ידע והערכה. נבדלת מן הניהול השוטף. צוותי הפיתוח פועלים במסגרתה. מתשס"א אחראית גם על מרכז המו"פ וההפצה הניסויי. יו"ר: ראש מרכז המו"פ וההפצה הניסויי.
הנהלת הצוותים המקצועיים
אחת משתי ההנהלות בכל חטיבה. תחום אחריות: לימודי-מקצועי, כמו תכניות לימודים, ארגון הלימודים, סביבת הלמידה ואמצעי הוראה, פיתוח צוותים מקצועיים והערכת הישגים. היו"ר: סגנית לענייני לימודים. חברים: מנהלת החטיבה, מקשרי הצוותים המקצועיים, האחראית על חינוך מיוחד והאחראית על המידעת.
הנהלת הקריה
אחת מההנהלות ב"דרור". תחומי אחריות: תקציב, כוח אדם, תיאום בין החטיבות, פיתוח תשתיות, קשרי חוץ, הקריה כמתנ"ס. היו"ר: מנהל הקריה. חברים: סגן לענייני מִנהלה הממלא את מקום מנהל הקריה, מנהלות החטיבות, סגן המשמש מנהל אשכול הפיס ואחראי על הקריה כמתנ"ס ויו"ר הנהלת המו"פ ומוביל הניסוי. יחד - 6 חברים.
הנהלת השכבות
אחת משתי ההנהלות בכל חטיבה. תחום אחריות: חינוכי, חברתי, תרבותי וארגוני, כגון: ארגון חיי השכבה והחטיבה, מעקב וטיפול בנורמות של "תלמידוּת", תכניות חינוכיות ייעוציות ושימוש "סל תרבות" מתשלומי ההורים. היו"ר: מנהלת החטיבה. חברים: מקשרי השכבות, יועצי השכבות והרכז של החינוך החברתי.
הניסוי הראשון
נערך בתקופת ההקמה של "דרור" כבית ספר צומח (תשנ"ה-תש"ס). ההנחה הייתה כי בתי הספר במתכונתם הנוכחית אינם מתאימים עוד לתקופתנו, וכי המבנה הארגוני והתרבות הארגונית של בתי הספר מעכבים ואף מונעים את החלת השינויים ההכרחיים. הניסוי הראשון נועד לנצל את תקופת ההקמה וליצור את "דרור" מראש כ"בית ספר גמיש" שיתאים לשינוי המערכתי הנדרש.
הניסוי השני
נערך בתקופת ההתרחבות וההעמקה של "דרור" (תשס"ו-תש"ע). כותרתו: "ממיצוינות למצוינות". "מיצוינות" היא התהליך החינוכי המרכזי שאליו מְכֻוָּן בית הספר - מיצוי הפוטנציאל האישי של התלמיד בכל התחומים: לימודי, רגשי, חברתי, התנהגותי ותרבותי. "מצוינות" הוגדרה כחתירה של פרט או של קבוצה לעשות את המיטב שביכולתם באמצעות אורח חיים המממש זאת. ההנחה היא ששיפור התפקוד הוא תנאי למיצוינות, ושניהם מאפשרים להגיע למצוינות.
הצטיינות
השגת הישג גבוה ביחס לקבוצה או לנורמה מסוימות. ניתן להצטיין גם בלי להיות מצוין - ראה ערך מצוינות.
התפתחות לרוחב
צמיחה פרופסיונלית של מורים באמצעות מעבר מתפקיד רוחב אחד למשנהו. מאפיינת את "דרור" בזכות שפע היוזמות. מהווה חלופה לתפישה המקובלת שצמיחה פרופסיונלית נחשבת למשמעותית בעיקר כהתפתחות לאורך, למעלה, במדרג היררכי.
התקציב השוטף
תקציב שנתי לצוות לצילומים, לשכפולים ולציוד מתכלה. מוקצב מראש לצוות ומנוהל על ידו. נקבע לפי מספר שעות ההוראה, לפי ייחודיות הצרכים של הצוות, וכו`. מבטא את הניהול העצמי של הצוותים ב"דרור".
ועד הורים מרכזי
ועד הורים המורכב מנציגי ועדי ההורים השכבתיים. משמש כמוסד העליון של נציגות ההורים ב"דרור". מתכנס פעם בחודש. פועל באמצעות ועדות: חוקה, כספים, סל תרבות, פדגוגית ועוד. הנהלת הקריה משתתפת בישיבות הוועד, אך ללא זכות הצבעה. לכל ועדה יש רפרנט מתאים מבית הספר.
ועד הורים שכבתי
חברים בו נציגי הורים מהכיתות בשכבה. הוועד מסייע לקידום ענייני השכבה בתחום החברתי והתרבותי, בשיתוף עם הנהלת השכבה ועם מועצת התלמידים השכבתית. כל ועד שכבתי שולח נציגים לוועד ההורים המרכזי.
ועד מנהל
מאשר את תכנית הפעילות השנתית ואת התקציב של "דרור". יו"ר: ראש המועצה האזורית "לב השרון". חברים: נציגי הרשויות המקומיות, חברי הנהלת הקריה ויו"ר ועד ההורים המרכזי. לנציגי הרשויות המקומיות יש רוב מובטח מראש.
ועדת רווחה
עוסקת ברווחה של התלמיד ומשפחתו: הנחות בתשלומי הורים לטיולים, הצגות, חוגים ופעילות נוספת של המגמות בחטיבה עליונה; השאלת ספרי לימוד חינם ורכישת עזרי לימוד; השתתפות בטיפול משפחתי, מתן מלגות לאבחון פסיכו-דידקטי ולמסע לפולין, ועוד. מורכבת מנציגי בית הספר, נציג ועד הורים מרכזי, עובדת סוציאלית, נציגת המועצה האזורית ונציגת הקהילה (יו"ר הוועדה). תקציב הרווחה מורכב מתרומה של ההורים (כ-2% מתשלומי הרשות) ומתקציב בית הספר (כ-1% מדמי האחזקה השנתית של כלל התלמידים).
זוגה, שלשה
קבוצת כיתות בשכבה בה מערכת הלימודים חופפת באופן חלקי או מלא. המסגרת מאפשרת תכנון לימודים גמיש, משותף לקבוצת הכיתות. נוצרת כאשר אין אפשרות ליצור רביעיות בשכבה.
זירות
מרכיבים מובחנים של המרחב הארגוני המאפשרים לממש את המתווה להשגת היעדים והמטרות. מרחב הזירות כולל את: מִגוון המסגרות (חינוך, למידה, פעילות חברתית ועוד); מִגוון התוכניות (לימוד, חינוך, ייעוץ, "סל תרבות" ועוד); מִגוון המעמדים (status) המותאמים למצבי תפקוד שונים (תכנית אישית, מסגרת נבדלת ועוד); מִגוון הטיפול (ישיבות מעקב קבועות, שיחות עם יועצת, שיחות עם פסיכולוג במרכז לטיפול משפחתי, שיחות נל"י עם המחנך, ועוד).
זמן אחיד-שווה
אחד מסוגי הזמנים המאפיינים בית ספר שמרני. "זמן אחיד" מוגדר כזמן בו מתבצעת אותה פעילות לכל סוגי התלמידים של קבוצת למידה או חינוך מסוימת. "זמן שווה" מוגדר כהקצאת משך זמן שווה לאותה פעילות - לכל סוגי התלמידים. "זמן אחיד-שווה" הוא ניגודו של זמן גמיש המותאם לצרכים של התלמיד באופן אישי.
זמן איכותי
אחד מן הזמנים ה"מתקדמים" המפותחים בניסוי ב"דרור". האיכות נוצרת על ידי שילוב של מספר שינויים מבניים: 1. הקטנת מספר התלמידים בכיתות תודות לייעול הניצול של תקן השעות; 2. לחילופין, אך מאותה סיבה של ניצול יעיל של תקן השעות - הקצאת שעות רוחב. למשל, 5 מורים על רביעייה; 3. הפחתת מספר המקצועות הנלמדים בו-זמנית במחצית, ובמקביל הגדלת מספר השעות לאותם מקצועות באותה מחצית; 4. התאמה של מרכיבי ההוראה - תכנית לימודים, אופני למידה, זמן, הערכה, ועוד - באופן אישי לכל תלמיד, ועוד.
זמן אינטנסיבי
אחד מסוגי הזמנים ה"מתקדמים" המפותחים בניסוי ב"דרור" - למשל, למידה של יחידת לימוד מסוימת בשעתיים לתלמידים מהירים, לעומת ארבע שעות - לתלמידים אִטיים.
זמן בו-זמני
אחד מסוגי הזמנים ה"מתקדמים" המפותחים בניסוי ב"דרור" - השתתפות בשתי תכניות לימודים או בשתי מסגרות למידה באותו זמן. ההשתתפות יכולה להיות אישית או קבוצתית, חלקית או מלאה, קבועה או גמישה. לדוגמה, "לומד עצמאי" הנמצא במידעת בזמן שכיתתו ממשיכה ללמוד, והוא משלים את החומר החסר אחר כך (השתתפות אישית-גמישה); או קבוצת מתמחים בלימודי ארץ-ישראל הלומדת תכנית נפרדת, ב"פתיחת רביעייה", וכל תלמיד משלים את החומר החסר אחר כך (השתתפות קבוצתית-קבועה); או קבוצת מצוינות היוצאת לסירוגין משיעורים שונים כדי ללמוד בתכנית נפרדת, וכל אחד משלים את החומר החסר (השתתפות קבוצתית גמישה), ועוד.
זמן גמיש
שם כללי לסוגי הזמנים ה"מתקדמים" המפותחים בניסוי ב"דרור": הקצאת הזמן הבית ספרי באופן דיפרנציאלי-גמיש-מותאם לטיפוח התלמיד. הכוונה להקצאת שעות ההוראה, החינוך והייעוץ וגם להקצאת זמן בלתי פורמלי, כגון פגישה, שיחה בטלפון או התכתבות באינטרנט עם תלמיד לבדיקת התנהלותו לפי היעדים (ראה במילון: `נל"י`). לדוגמה: הקצאת זמן נוסף לתלמיד ב`קידום נמרץ`; באופן זמני.
זמן דיפרנציאלי
אחד מסוגי הזמנים ה"מתקדמים" הנהוגים ב"דרור": הקצאת שעות תקן לקבוצות למידה/חינוך/לתלמיד בודד במידה לא שווה. לדוגמה, תוספת שעות לכיתות קידום ב-ט`, או לכיתות קטנות בחטיבה העליונה, ועוד.
זמן טרום בית הספר
אחד מסוגי הזמנים ה"מתקדמים" המפותחים בניסוי ב"דרור" להשפעה על הזמן שלפני תחילת כיתה ז`. לדוגמה: חשיפה, מבחנים וריאיון של תלמידי כיתות ו` וקבלתם למסגרות המצוינות בכיתה ז` - עוד לפני כניסתם ל"דרור".
זמן יעיל
ניצול מרבי של הזמן הבית ספרי הקיים. למשל, שלושה שיעורים בני 90 דקות ביום לעומת שישה שיעורים בני 45דקות. מבנה זה חוסך כחצי שעה ביום, המתבזבזת על כניסה ויציאה משיעורים. כמו כן מבנה זה מאפשר שלוש הפסקות משמעותיות יותר באותה מסגרת זמן המוקדשת להפסקות.
זמן נוסף
תוספת למשאבי הזמן הבית ספרי התקני. למשל, שיעורי עזר לתלמידים מתקשים במימון ההורים, על-ידי מורי בית-הספר בשעות קצה.
זמן פיתוח של הארגון
הקצאה של שעות תפקיד או הקצאת זמן בלתי פורמלי לפיתוח הארגון, כגון לפיתוח תכניות לימודים בית-ספריות, לפיתוח אמצעי הוראה, לחדשנות חינוכית וארגונית, להנחיה וליווי מורים ולמחקר והערכה בית ספריים, ועוד. אחד הקריטריונים להיותו של בית ספר דגם ארגוני מתקדם .Hi. Ed. השוקד על פיתוח ארגוני מתמיד היא מידת ההקצאה ל"זמן פיתוח של הארגון".
זמן קשיח-מיועד
זמן שכַּמותו וייעודו אינם ניתנים לשינוי. ככל שרוב הזמן בבית הספר הוא "קשיח-מיועד", כך מצטמצמת האפשרות להגמיש את הזמן הבית ספרי ולהתאימו לצורכי מיצוינות הפרט או לצורכי פיתוחו של בית הספר.
זקני "דרור"
21 המורים שהשתלמו יחד שנה לפני הקמת בית הספר והיוו את סגל ההוראה בשנה הראשונה.
חבר בקהילת למידה
אחד ממצבי התפקוד בלימודים: תלמיד המוכיח את עצמו כלומד עצמאי המיטיב ללמוד בצוות (מצב תפקוד)ומשתייך לקהילת למידה מסוימת (מעמד - status).
חדר תחום מקוון
תת-אתר לתחום תוכן מסוים, המופעל על ידי אחד מחברי הצוות המקצועי, או בעל תפקיד מסוים.
חוגי מצוינות
חוגי בחירה בחטיבת ביניים, כגון פיתוח חשיבה מתמטית ומדעית, מחשבים, אָמנות פלסטית, מוזיקה, ועוד. החוגים במימון משותף של בית הספר ושל ההורים. קיימות דרישות סף כדי להבטיח רמת הישג גבוהה.
חונך
בעבר כל כיתת-אם גדולה בחטיבה עליונה חולקה לשניים, ולכל חצי כיתה היה "חונך" משלה (במקום מחנך). זאת, כדי להעצים את הטיפול האישי בתלמידים. תפקיד החונך בוטל מתשס"ז בגלל קיצוץ בתקציב החינוך. מתשס"ט חידשנו את קיום התפקיד בחטיבת הביניים, כ"חונך אישי" לקבוצה קטנה של עד חמישה תלמידים - על חשבון השעות הפרטניות במסגרת "אופק חדש".
חלו"ם
ראשי תיבות: חקר, לשון ומבע; או: חשיבה, למידה ומחקר - שני שמות המשלימים זה את זה. תכנית לימודים בית ספרית בכיתה ז`; שעסקה בהקניית מיומנויות לשון ומיומנויות אקדמיות. מתשס"ט שולבה בתכנית הלימודים החדשה בלשון.
חלון
שיעור פנוי לתלמיד בשיעורים מס' 2 - 4. ייתכן, לעיתים, לתלמיד בחטיבה עליונה הלומד מקצוע מורחב אחד בלבד.
טווח ההתקדמות המרבית המשוערת
Zone of Proximal Development - Z.P.D. - הטווח המרבי המשוער של ההתפתחות התלמיד והישגיו בתנאים המיטביים. ההנחה היא שיכולתו והישגיו של התלמיד בעתיד יהיו גבוהים מאלה שבהווה כתוצאה מההשקעה המצטברת. הטווח המרבי משמש לתכנון מסלול הלימודים האישי של התלמיד מהעתיד הצפוי אל ההווה.
טיפוח רב-גוני-מותאם
טיפוח רב-גוני-מותאם כולל: 1. טיפוח של כל סוגי התלמידים - ממצטיינים ועד מתקשים -בהתאם לשונות שלהם. מצטיינים זקוקים בראש ובראשונה לאתגור ולאפשור, למגוון של אפשרויות בחירה, למסגרות של למידה עצמית, ועוד. לעומת זאת, מתקשים זקוקים יותר לדרבון ולהכלה, לתוספת שעות הוראה, לתיווך של מורה, ללמידה בקבוצות קטנות, ועוד. 2. טיפוח בכל התחומים - לימודי, רגשי, חברתי והתנהגותי - בהתאם לצורך של התלמיד. "דרור" כבית ספר גמיש המכֻוון למיצוינות מיטיב ליצור ולהתאים זירות מגֻוונות בכל התחומים ולטפח "גם - וגם".
יום היערכות לתלמידים ולהורים
מתקיים בסוף החופש הגדול ומשמש להתנעה ראויה של שנת הלימודים. ההורים והתלמיד באים לפגישה אישית עם מחנך הכיתה לתכנון היעדים לשנת הלימודים (נל"י), חותמים על תקציר התקנון, ההורים מגישים מסמכים (כגון טופס הצהרת בריאות), משלמים את תשלומי הרשות, ועוד.
יחידת הערכה בית-ספרית
פועלת במסגרת מרכז המו"פ וההפצה הניסויי, כחלק מהיחידה לניהול מידע והערכה. מעבדת נתונים ומדדים, מבצעת סקרים ומחקרי פעולה, וכו`. מאוישת על ידי הגדרה מחדש של תפקידי סגנים ומזכירוֹת. בראשה: רכז ההערכה הבית ספרי.
יעד
פורט את המטרה הגדולה ליעדי ביניים קצרי טווח. יעד עונה על מאפייני SMART: S = SPECIFIC מפורט, מנוסח ברור. M = MEASURABLE מדיד. A = ATTAINABLE בר השגה R = REALISTIC מציאותי במובן מאתגר, חשוב, משמעותי T = TIMELY תחום בזמן.
יצירת פרדיגמה חדשה
עיקרון היסוד של הפדגוגיה הניסויית המפותחת ב"דרור": מכוונות ליצירת פרדיגמה חינוכית חדשה, ממנה נגזרים שאר העקרונות של הפדגוגיה הניסויית (פרדיגמה = דגם-על, מכלול האמונות, הנורמות והנהלים היוצרים מערכת חדשה).
ירידה ברמת התפקוד של תלמידים
תופעה המתבטאת בהיעדרות רבה מלימודים, בירידה בהֲנִיעָה (מוטיווציה) למאמץ ולשאיפה להישגים, בבעיות משמעת ואי-הסתגלות למסגרת, באורח חיים בלתי מאוזן מבחינת אכילה ושינה, בהתמכרות למצבי סיכון ועוד. הירידה ברמת התפקוד של תלמידים נובעת מסיבות הקשורות בכרסום שחל בהשפעתם של הורים, מאובדן הסמכות הבית ספרית, מהשפעת תרבות הנוער והתקשורת, ועוד.
כיתות קידום
כיתת קידום מתקיימת בכיתה ט` ולומדים בה 25 תלמידים. הכיתה מיועדת לתלמידים שתפקודם הלימודי תקין והם משקיעים מאמץ בלימודים, אך ממוצע ציוניהם 55–65. הכניסה לכיתת קידום היא אך ורק מתוך בחירת התלמיד. תלמיד המתחרט על בחירתו יכול לחזור מיד לכיתתו הקודמת. תלמידים המפריעים לאחרים ללמוד אינם רשאים להתקבל, ומי שהתקבל ומפריע מוחזר לכיתה הגדולה. התלמידים פטורים מלימודי ערבית, ובמקום זאת ניתנת תוספת שעות ללשון ולהיסטוריה.
כיתת קידום
נוצרת על ידי ארגון מחדש של כיתות-האם בשכבת ט`. לומדים בה 25 תלמידים (כיתה קטנה), . המיועדת לתלמידים שתפקודם הלימודי תקין והם משקיעים מאמץ בלימודים, אך ממוצע ציוניהם 55–65. הכניסה לכיתת קידום היא אך ורק מתוך בחירת התלמיד. מי שמתחרט יכול לחזור לכיתתו הקודמת. תלמידים המפריעים לאחרים ללמוד אינם רשאים להתקבל, ומי שהתקבל ומפריע מוחזר לכיתה הגדולה. התלמידים פטורים מלימודי ערבית, ובמקום זאת ניתנת תוספת שעות ללשון ולהיסטוריה.
כיתת-אם גדולה
כיתת-אם בחטיבה עליונה, המונה עד 40 תלמידים, שתפקודם הלימודי תקין, והישגיהם בלימודים מציון 75 ומעלה בממוצע. ניתן לבחור ללמוד בה שני מקצועות בחירה מורחבים.
כיתת-אם קטנה
כיתת-אם בחטיבה עליונה המונה עד 27 תלמידים. ניתן ללמוד בה מקצוע בחירה מורחב אחד בלבד. התלמידים מקבלים תגבור שעות במקצועות החובה. מחליפה את המושגים השגורים של כיתת מב"ר או כיתת אתג"ר.
לדוגמה
המעמד (סטאטוס) הגבוה ביותר של תפקוד בתחום ההתנהגותי. תלמיד המתנהג למופת ופועל ליישום התנהגות כזו בסביבתו.
להשיג את ה"בלתי אפשרי"
משמש כמוטו של "דרור". ההנחה היא שֶמה שנתפש כ"בלתי אפשרי" בפרדיגמה הנוכחית עשוי להיות מושג תוך שינוי לפרדיגמה אחרת רצויה.
לומד עצמאי
אחד ממצבי התפקוד: תלמיד בעל ערכים ועניין אינטרינזיים, בעל ציפיות הישג ותחושה של מסוגלות עצמית, מציב מטרות ללמידה, מרוכז במשימות הלמידה, מסוגל לבצע רפלקציה עצמית ולעשות שימוש משמעותי במשוב, מנהל את זמנו באופן יעיל ועומד בלחץ של משימות ומבחנים. עשוי להיות גם מעמד (status): רשאי ללמוד במידעת בחלק מזמן השיעורים.
לקוי למידה
אחד ממצבי התפקוד למי שאובחן ככזה - כאשר הלקות משפיעה באופן משמעותי על תפקודו כתלמיד. מהווה מעמד (status) מוכר על ידי משרד החינוך בהתאמות להיבחנות.
מאגר המסמכים של דרור
מאגר של מסמכים דיגיטאליים הנמצאים בשימוש חוזר ב"דרור". המסמכים מקוטלגים לפי שישה תבחינים: תוכן, סוג המסמך (טופס, דו"ח וכו`), סוג המדיה, קהל היעד, סיווג הפרסום ולשימוש של מי. המאגר מאפשר לכל בעל תפקיד לשלוף את המסמכים המעודכנים שבשימושו.ראה במי"ד - מינהל ידע דרור.
מאגר פריטים דידקטיים
מאגר ממוחשב של מבחנים, מערכי שיעור, משימות של תכנית לימודים נוספת מרצון, תכניות לימודיות וחינוכיות ועוד. נמצא בתוך המי"ד - מִנהל ידע "דרור". ישולב בעתיד במאגר המסמכים של "דרור".
מארג שתפני
קבוצה של ארגונים המחליטה לפעול במשותף: מזהה בעיות משותפות, מאגמת תקציבים, פורצת את המסגרות הנבדלות של כל ארגון ומקיימת חלוקת עבודה וניהול משותף. מרכז ההפצה הניסויי של "דרור" הקים מארג אזורי כזה משותף עם בתי הספר היסודיים במועצה האזורית ועם מחלקות החינוך והנוער של המועצה האזורית.
מב"ר - ברוח דרור
על פי משרד החינוך מב"ר (ראשי תיבות = מסלול בגרות רגיל) הוא כינוי לכיתת תמיכה בתלמידים מתקשים, אך בעלי יכולת תקינה, להשיג תעודת בגרות בעלת מקצוע מורחב אחד. בדרך כלל יוקרת הכיתה אינה גבוהה. ב"דרור" כינינו אותה 'כיתה קטנה' כדי לתת לה שם ניטראלי, אולם השם מב"ר השתרש. בשנים הראשונות התלמידים נתנו לה את השם" מב"ר = מפגרים בעלי רצון. לאור האווירה הטובה בכיתות אלה ולאור הצלחת התלמידים בבחינות הבגרות התלמידים נתנו לה שם חדש: מב"ר = מקנאים בנו רצח.
מבחן מסכם
מבחן שנתי על מושגי יסוד ועל עיקרי התכנים הנערך בחטיבת הביניים ב-20 הימים האחרונים של שנת הלימודים כדי לנצל באופן יעיל זמן `מבוזבז` בסוף שנת הלימודים. ציון המבחן אינו נכלל בתעודת סוף השנה, אלא מהווה 5% מהציון של המחצית הראשונה בשנת הלימודים הבאה. זאת, במסגרת הגמשת הזמן הבית ספרי ויצירת רצף בין ארבע השנים הראשונות בבית הספר השש-שנתי.
מדד
מדד הוא כלי לארגון נתונים בהתאם להבדלים כמותיים ביניהם, ביחס לנקודת ציון מסוימת. מקובל להבדיל בין מדד תשומה לבין מדד תפוקה. מדד תשומה מודד את המשאבים שהושקעו (נקרא גם מדד בקרה). מדד תפוקה מודד את הערך שהושג (כמות או שיעור השיפור) ביחס לערך שבנקודת המוצא.
מדד אירועי משמעת של תלמידים
מדד הוא כלי לארגון נתונים בהתאם להבדלים כמותיים ביניהם, ביחס לנקודת ציון מסוימת. מדד זה הוא מדד תפוקה המודד את הערך שהושג ביחס לערך שבנקודת המוצא. הוא מודד את התפקוד הלימודי של התלמידים (איחורים וחיסורים בלתי מוצדקים, אי הכנת שיעורי בית ועוד) ואת התפקוד ההתנהגותי (הפרות משמעת). המדד משמש גם למעקב אחר מגמות בתפקוד כיתה, שכבה וחטיבה ביחס לעצמם, וביחס למצב מחזורים קודמים בגיל זהה. כדי לקבל תמונת מצב בלתי מוטה של כיתה אנו מנכים מהמדד מקרים קיצוניים, כגון תלמידים שמספר חיסוריהם/איחוריהם הבלתי מוצדקים גדול מהממוצע פי שלושה ומעלה.
מדד ההתקדמות ברמות התפקוד
מדד הוא כלי לארגון נתונים בהתאם להבדלים כמותיים ביניהם, ביחס לנקודת ציון מסוימת. מדד ההתקדמות ברמות התפקוד הוא מדד תפוקה, המודד את הערך שהושג ביחס לערך שבנקודת המוצא. מדד זה מודד את מספר התלמידים שהתקדמו ברמת התפקוד בכל אחד מהתחומים: לימודי, רגשי, חברתי והתנהגותי - במשך שנת הלימודים בהתפלגות לפי כיתה, שכבה, מורה ועוד.
מדד ההתקדמות היחסית בלימודים
מדד הוא כלי לארגון נתונים בהתאם להבדלים כמותיים ביניהם, ביחס לנקודת ציון מסוימת. מדד זה הוא מדד תפוקה מודד את הערך שהושג ביחס לערך שבנקודת המוצא.הוא מודד את ההישגים של התלמיד בלימודים, כפי שהם מתבטאים בציוני תעודת המחצית. לכל מקצוע או קבוצת מקצועות נקבע ערך משלהם, והמדד משקלל את המצב בלימודים על ידי ערך משוקלל אחד. המדד מציין את מצבו של התלמיד בלימודים ביחס לשכבה (סטיית התקן מהממוצע השכבתי)ואת המגמה של התלמיד במשך השנים.
מדד היעדרות של מורים מעבודה
מדד הוא כלי לארגון נתונים בהתאם להבדלים כמותיים ביניהם, ביחס לנקודת ציון מסוימת. מדד זה הוא מדד תשומה המודד את המשאבים שהושקעו ונקרא גם מדד בקרה. הוא מודד את סך כל היעדרויות מורים משעות ההוראה מסיבות מחלה ו/או מסיבות אישיות. הוא עשוי לשקף נורמות ומגמות של מוסר עבודה בקרב הסגל.
מדד הלומד העצמאי
מדד הוא כלי לארגון נתונים בהתאם להבדלים כמותיים ביניהם, ביחס לנקודת ציון מסוימת. מדד זה הוא מדד תפוקה המודד את הערך שהושג ביחס לערך שבנקודת המוצא. המדד מודד כמה "לומדים עצמאיים" יש בכל מקצוע, בכל כיתה, בכל שכבה, ובסך הכול בחטיבה, ביחס למספר התלמידים באותן מסגרות, בהתאם.
מדד תל"נ
מדד הוא כלי לארגון נתונים בהתאם להבדלים כמותיים ביניהם, ביחס לנקודת ציון מסוימת. מדד זה הוא מדד תפוקה המודד את הערך שהושג ביחס לערך שבנקודת המוצא. המדד מודד את מספר העבודות שבוצעו בתכנית הלימודים הנוספת מרצון - תל"נ בכל מחצית, בהתאם להתפלגות של קבוצת לימוד, כיתת אם, שכבה, מקצוע או מורה.
מדרג מצבי תפקוד התנהגותי
מדרג של שישה מעמדים (status) בתחום ההתנהגותי: 1. לדוגמה 2.רגיל 3.באזהרה 4.במסגרת נבדלת זמנית / במסגרת טיפולית 5.בהשעיה זמנית במסגרת ביתית 6. הכוון חוץ. המדרג מהווה חלופה לציון בהתנהגות, והוא מיושם בכל אחד מארבעת מרכיבי ההתנהגות בבית הספר: 1.שמירה על שלום האדם, בטחונו ובריאותו 2.שמירה על כבוד האדם וזכויותיו 3. התנהגות הולמת במרחב ציבורי. 5.קיום כללי תלמידוּת.
מודל גמיש-מותאם של הלימודים
יישום עקרונות מודל "דרור" כ"בית ספר מגוון-גמיש-מותאם-מאפשר" למודל ארגוני בתחום הלימודים. נשען על: 1. יצירת מגוון חלופות מבניות (זירות) - תכניות לימודים שונות, כיתות גדולות או כיתות קטנות, מקצועות בחירה רבים, ועוד; 2. יצירת מערכת לימודים המאפשרת להשתבץ בכל תחום וזירה - ברמה הגבוהה ביותר המותאמת ליכולתו, לתפקודו, ובמידה רבה גם לבחירתו של התלמיד; 3. התאמת המסלול האישי בלימודים בכל רבעון; תכנון התקדמות התלמיד לפי "טווח ההתקדמות המרבית המשוערת" עד י"ב.
מועדון שיעורי בית
הכנת שיעורי בית מודרכת על-ידי פרחי הוראה ממכללת בית ברל המתבצעת בבית הספר לאחר שעות הלימודים.
מועצת תלמידים חטיבתית
בשל גודלו של "דרור" אין מועצת תלמידים בית ספרית כללית. בכל חטיבה יש מועצת תלמידים חטיבתית, הכוללת נציגים משלוש מועצות התלמידים השכבתיות, ועוסקת בנושאים המשותפים לחטיבה. מודרכת על ידי רכזת החינוך החברתי של החטיבה.
מועצת תלמידים שכבתית
עוסקת בענייני השכבה. אחראית על ארגון מסיבות, פעילויות התנדבות וכו`. מורכבת מנציגים נבחרים וגם ממתנדבים מכל כיתה. שולחת נציגים למועצת התלמידים החטיבתית. פועלת בשיתוף עם ועד ההורים השכבתי. מודרכת על ידי המקשרת החברתית של השכבה.
מורה-מאמן
מורה המנחה פרחי הוראה, במסגרת "בית ספר לפיתוח מקצועי" המתקיים ב"דרור" בשיתוף עם מכללת בית ברל.
מחוון
כלי הערכה בו מוגדרות קטגוריות שונות, המאורגנות במדרג לפי ממדים מסוימים. באמצעות אבני דרך המגדירות את רמת הביצוע בכל קטגוריה ניתן לדעת מה נדרש על מנת להגיע לרמת תפקוד/הישג גבוהה יותר.
מחוון כללי לשיפור התפקוד
מחוון הוא כלי הערכה בו מוגדרות קטגוריות שונות, המאורגנות במדרג לפי ממדים מסוימים. באמצעות אבני דרך המגדירות את רמת הביצוע בכל קטגוריה ניתן לדעת מה נדרש על מנת להגיע לרמת תפקוד/הישג גבוהה יותר. המחוון הכללי לשיפור התפקוד מרַכֵּז בתמצית את המחוונים המפורטים לשיפור התפקוד בתחום הלימודי, החברתי וההתנהגותי.
מטרה
תיגזר מהחזון, מתמונת עתיד רצוי-אפשרי, מהסף העליון של טווח ההתקדמות המרבית המשוערת בתנאים מיטביים. מטרה היא ארוכת טווח, והיא נבדלת מיעד הפורט אותה לצעדי ביניים קצרי טווח.
מִיָ"ד
ראשי תיבות: מִנהל ידע דרור - תָּכנה שפותחה ב"דרור" לניהול המידע וליצירת הידע הארגוני. משמשת למִנהל משאבים, למִנהל ישיבות, למִנהל הליכים, ועוד.
מידען הצוות
חבר הצוות האחראי לניהול המידע וליצירת הידע של הצוות באמצעות המי"ד - מינהל ידע דרור. ראה במקביל המושג "ממ"י – מְנַהֵל מידע ידע".
מידעת
שם עדכני יותר לספריית בית הספר. קיימות שתי מידעות, כששטחן הכולל הוא כ-1,300 מ"ר. במידעת הראשית יש גם אודיטוריום קטן וכיתת סמינר. המידעות משמשות גם כ"מרכז ללומד העצמאי".
מילון
מילון של "שפת דרור", המכיל מושגים המביעים את ייחודיות "דרור".
מינהל בעלי תפקידים
כלי ממוחשב שפותח במסגרת המי"ד - מינהל ידע דרור. מרכז את הגדרות התפקיד, המטלות העיקריות, לוח הזמנים לביצוען וקישור למסמכים ולמחוונים הרלוונטיים - של המורה, המחנך, היועצת, מקשרת השכבה וכו`;.
מינהל הליכים
כלי ממוחשב שפותח במסגרת המי"ד - מינהל ידע דרור. מאַגד את הידע הארגוני שהצטבר בניהול הליך מורכב – כגון המעבר מחטיבת ביניים לחטיבה עליונה – מארגן אותו לפי שלבים, מאחזר כל מסמך נחוץ בכל שלב, מקשר כל שלב ללקחים משלוש השנים האחרונות, מאפשר להזרים הערות של סגל, תלמידים או הורים בזמן אמת, ועוד. תפקידו של מנהֵל ההליך הוא לתעד, לשנות את ההליך תוך כדי ביצוע, להפיץ את התובנות לנוגעים בדבר ולהביא נושאים עקרוניים לדיון בהנהלות הרלוונטיות.
מִינהל ישיבות
כלי ממוחשב שפותח במסגרת המי"ד - מינהל ידע דרור. מאפשר לתעד ולהפיץ ישיבות חד-פעמיות וישיבות קבועות של הצוותים. ההחלטות משויכות לקטגוריות המאפשרות לכל בעל תפקיד לאחזר את הזיכרון הארגוני, ולצוות ולכל הארגון - להפוך מידע לידע והתנהל ביעילות.
מיפוי
יצירת תמונת מצב עדכנית באמצעות מתודולוגיות (כמותיות או איכותניות) וכלים לארגון נתונים, למיונם, לשיוכם לקבוצות, למדידת יחסים ביניהם, ועוד. כלי מיפוי עיקריים הם מדד ומחוון.
מיפוי חוזקה-חולשה
מיפוי של מקורות החוזקה באישיות התלמיד לעומת נקודות החולשה - על סמך המיפויים בתחום הלימודי, הרגשי והחברתי וכן על סמך אבחונים וכו`. המיפוי נערך על ידי יועצת השכבה ומאפשר לצוות החינוכי להתאים לכל תלמיד את הגישה החינוכית ואת האתגרים הראויים.
מיפוי מצוקה-תמיכה משפחתית-סביבתית
מיפוי של גורמי מצוקה וגורמי חוסן במשפחה ובסביבת התלמיד - בחברת התלמידים, ביישוב וכו`. המיפוי נערך על ידי יועצת השכבה בשיתוף עם העובדת הסוציאלית של בית הספר. המיפוי מאפשר להתאים לתלמיד את הסיוע הנדרש במקרה הצורך.
מיצוינות
פיתוח ומימוש מרַבּיים של הפוטנציאל האישי.
מיקוד הלמידה
בגרסה של "דרור": צמצום מספר המקצועות הנלמדים בכל שנה ל-8 בלבד.
מכוונות החוצה
אחד מהמאפיינים של "דרור" כבית ספר מתקדם מדגם Hi. Ed: א. כ"בית ספר מקיף-משפיע-מקוון" המכוון להשפיע על סדר היום של התלמיד ועל פעילותו מעבר לגבולות הזמן והמקום של בית הספר; ב. לתרומה לקהילה ולהשפעה על הסביבה, באמצעות מרכז הדרכה והפצה. ההנחה היא שההשפעה והתרומה כלפי חוץ מעצימות את בית הספר גם פנימה.
ממ"י
מנַהל מידע-ידע, או בשם אחר: המידען של הצוות. התפקיד כולל סיכום ישיבות הצוות, ניהול ומעקב אחר החלטות הצוות, פרסומן של החלטות הצוות וכו`.
מַנוּאֵלָה
כינוי ל`ספר-אתר` של "דרור" המהווה "מדריך למשתמש" -(manual): ה"מַנוּאֵלָה" ערוכה בטכנולוגיה של WordPress ומאפשרת שילוב של תיעוד מקוון, קישור להוראות ההפעלה ולמסמכים הרלוונטיים, ניסוח מקוון של הידע המתהווה, ועוד. ראה עוד במדור "אודות דרור", באתר בית הספר.
מנוף
כיתה קטנה בחטיבת הביניים (עד 12 תלמידים) למי שתפקודו ההתנהגותי תקין ומוכן להשקיע בלימודים, אך לומד ב"תכנית בסיס", או ב"תכנית אישית", והישגיו נמוכים. התלמידים נכנסים לכיתה מתוך בחירה בלבד.
מסגרת ביתית זמנית/חלקית
אחד מהמעמדים (status): בתחום הרגשי - כאשר תלמיד אינו יכול לתפקד זמנית במסגרת הרגילה בבית הספר, והוא נמצא - זמנית, או בחלק מיום הלימודים - בהשגחת ההורים (בהסכמתם). בתחום ההתנהגותי - כאשר התלמיד מושעה זמנית בשל התנהגות חריגה מסכנת או מתמשכת.
מסגרת נבדלת זמנית
אחד מהמעמדים (status) בתחום ההתנהגותי. כאשר התלמיד חוזר וחורג מנורמות ההתנהגות באופן חמור הוא מוּצא מהמסגרת הרגילה ומושם בבידוד, בהשגחה ובהכוונה אישית של בעל תפקיד בכיר בבית הספר. התלמיד מכין מטלות בלימודים ונערכת עימו שיחת משוב מדי יום. מטרת המסגרת הנבדלת היא להרגיע את התלמיד ולהכינו להשתלבות מחדש במסגרת הרגילה ולהימנע ככל האפשק מהשעיה למסגרת הביתית.
מעמד (status)
מגדיר את חובות התלמיד וזכויותיו, את האפשרויות העומדות בפניו, את הסיוע או הטיפול הנחוץ לו, וכו` -בהתאם לתפקודו בתחומים השונים. למשל, תלמיד שתפקודו בהתנהגות מאופיין בחריגה חמורה/חוזרת מנורמות ההתנהגות בבית הספר עלול להיות מוגדר זמנית למעמד של מסגרת טיפולית, או מסגרת נבדלת.
מצבי תפקוד
מצבים המאפיינים את תפקוד התלמיד בתחומים: לימודי, רגשי, חברתי והתנהגותי. למשל, לומד עצמאי בשונה מתלוי מורה ומסגרת. למצבי תפקוד נלווים בדרך כלל "מעמדים" (status) המבטאים את המסגרת והתנאים הנאותים לשיפור תפקודים נמוכים ולשימור וחיזוק תפקודים גבוהים.
מצוינות
מכוונות לשיפור מתמיד ההופכת לדפוס של אישיות, מובילה לתפקוד מיטבי ולאורח חיים, ומתבטאת בהישג. מצוינות מחייבת חזון ומלווה בחתירה מתמדת להגשמתו. מבחינה אישית - מצוינות נובעת ונשענת במידה רבה על הנעה פנימית, ומלווה בנטילת אחריות לתוצאות וביושרה. מצוינות מתמודדת עם כישלונות תוך למידה מהם, היא מאופיינת ביצירתיות ובפתיחות, ומפעילה חשיבה ביקורתית. מבחינה חברתית-ערכית - מצוינות מעוגנת במערכת ערכים ליברלית-הומניסטית. היא מאופיינת ברגישות חברתית. האדם המצוין מנחיל מרווחיו ומידיעותיו לחברה ולסביבה. בארגון - מצוינות הופכת לתרבות ארגונית.
מקצוע
זהו `מקצוע במבנה גמיש` (ראה הגדרה במילון), הנלמד ב"חלונות" של התלמידים כדי למלא את המערכת אישית של התלמיד ולמנוע בזבוז זמן.
מקצוע במבנה גמיש
מקצוע, או יחידת לימוד שאינם חייבים להילמד בסדר היררכי מסוים, או במועד מסוים, כגון: חינוך גופני, פרויקט, או עבודת חקר. ניגודו הוא "מקצוע במבנה קשיח" - ראה הגדרה במילון. מקצוע/יחידת לימוד במבנה גמיש ניתן ללמוד בקבוצות למידה, הנוצרות ב"חלונות" של תלמידים, ולא בכיתת-האם או בקבוצות הלמידה הקבועות . משמש למילוי ה"חלונות" הנוצרים במערכת האישית של תלמידים. נקרא גם "מקצוע סותם חלונות".
מקצוע במבנה קשיח
מקצוע (או יחידת לימוד) החייב להילמד במועד מסוים - בסדר היררכי על פני השנים, ו/או בכיתת-אם/קבוצת למידה קבועה.
מקשר חברתי-שכבתי
אחראי לפעילות החברתית-קהילתית של השכבה. מנחה את מועצת התלמידים השכבתית ודואג לשיתוף הפעולה עם ועד ההורים השכבתי.
מקשר מקצוע
לכל צוות מקצועי יש מקשר האחראי לתיאום עבודת הצוות תוך חלוקת תפקידים בתוכו. מקשר המקצוע חבר בהנהלת הצוותים המקצועיים. המושג `מקשר` משקף תפיסה שתפנית של עבודת צוות בארגון שטוח ולא היררכי.
מקשר שכבה
אחראי לניהול שכבה. השם `מקשר` נועד לבטא ניהול המשתף את המחנכים ואת שאר בעלי התפקידים בחיי השכבה, בארגון ביזורי-שטוח.
מרכז לטיפול משפחתי
מופעל על-ידי הפסיכולוג של בית הספר המנחה מתמחים בטיפול משפחתי. המתמחים מטפלים במשפחות של ילדים בסיכון רגשי, המתקשות לשלם עבור טיפול משפחתי באופן פרטי. הגישה הטיפולית היא מתוך ראייה בית ספרית-מערכתית המשתפת יועצים חינוכיים ומחנכים בבית הספר בתהליך הטיפולי. המרכז פועל בבית הספר בשעות אחר הצהריים והערב ובימי שישי.
מרכז ללומד העצמאי
תלמידים במעמד (status) של לומדים עצמאיים נהנים מהזכות ללמוד חלק מהזמן במידעת באופן עצמי או בקבוצות, תוך שיתוף פעולה של המורים המקצועיים ושל המידעניות.
מרכז למידה
בניין המשמש להוראת מקצוע מסוים. מתאפשר בו פיתוח של סביבה לימודית ייחודית, כולל מרכז משאבים מתאימים. חלק מהבניינים או מהכיתות ב"דרור" משמשים כמרכז למידה.
מרכז לפיתוח מצוינות
יחידה ארגונית בבית הספר בראשות סגן, המתמקדת בפיתוח המצוינות. היחידה נעזרת בשיתוף פעולה עם גופים מבחוץ, כגון ה"המרכז הישראלי לקידום מצוינות בחינוך".
מרכז פיתוח, הדרכה והפצה ניסויי
מוסד ניסויי שפיתח ניסוי בהצלחה ונמצא מסוגל להפיץ את הניסוי למוסדות אחרים - יכול לקבל מעמד כזה. "דרור" הוכר שוב כמרכז פיתוח, הדרכה והפצה ניסויי משנת תשס"א.
מתאמת שכבה
מזכירה המטפלת בתפקוד השכבה: משתתפת בישיבת מחנכי השכבה, עוקבת אחר נורמות ה"תלמידוּת", נמצאת בקשר מתמיד עם תלמידים מתקשים, ועוד. בחטיבה עליונה - לכל שכבה יש מתאמת משלה. אחת המתאמות הפכה, למשל, למחנכת-שותפה באחת הכיתות הקטנות בשכבה. הרחבת התפקיד המינהלי לתפקיד פדגוגי היא "התפתחות לרוחב", המבטאת את ההבניה מחדש של מערך התפקידים ב"דרור" כארגון גמיש-שטוח-מאפשר גם לסגל המינהלי.
מִתווה
התהליך שעל פרט, צוות, תחום וכו` לעבור מנקודת מוצא עכשווית - דרך שרשרת של שלבים/יעדים – אל המטרה. המתווה מכיל את אבני הדרך האופרטיביות שבדרך.
נורמטיבי
אחד ממצבי התפקוד: בלימודים - מגיע להישגים הנדרשים מבני גילו. בתחום ההתנהגותי - מתנהג על פי הנורמות המצופות בבית הספר. בתחום הרגשי – בעל חוסן נפשי, ללא הפרעות בתחום הרגשי.
ניהול מעתיד להווה
אחד מעקרונות הליבה של הפדגוגיההניסויית המפותחת ב"דרור". . מנהלים את בית הספר ואת הניסוי כנגזרים מתמונת `עתיד רצוי-אפשרי`. יוצרים `מפת דרכים דינמית`; של צעדים קטנים המובילים מן ההווה לשם. מעדכנים את תמונת העתיד ואת הצעדים הנגזרים ממנה כל העת. על ניהול מעתיד להווה ברמת התלמיד – ראה: ניהול לפי יעדים – נל"י.
ניסוי ראשון
נערך בתקופת ההקמה של "דרור" כבית ספר צומח (תשנ"ה-תש"ס). ההנחה הייתה כי בתי הספר במתכונתם הנוכחית אינם מתאימים לתקופתנו, וכי המבנה הארגוני והתרבות הארגונית של בתי הספר מעכבים ואף מונעים את החלת השינויים ההכרחיים. הניסוי הראשון נועד לנצל את תקופת ההקמה וליצור את "דרור" מראש כ"בית ספר גמיש" שיתאים לשינוי המערכתי הנדרש.
ניסוי שני
נערך בתקופת ההתרחבות וההעמקה של "דרור" (תשס"ו-תש"ע). כותרתו: "ממיצוינות למצוינות". "מיצוינות" היא התהליך החינוכי המרכזי שאליו מְכֻוָּן בית הספר - מיצוי הפוטנציאל האישי של התלמיד בכל התחומים: הלימודי, הרגשי, החברתי, ההתנהגותי והתרבותי. "מצוינות" הוגדרה כחתירה של פרט או של קבוצה או של הארגון לעשות את המיטב שביכולתם באמצעות אורח חיים המממש זאת.
נל"י
ראשי תיבות של: ניהול לפי יעדים (Management by Objects - M.B.O). פותח ככלי חינוכי בעבודת המחנכים, המורים ושאר בעלי התפקידים כמסגרת תהליך המיצוינות. זהו יישום של "ניהול מעתיד להווה" -אחד מעקרונות הגישה הניסויית - ברמת הפרט.
נמנע ממיצוי יכולתו
אחד ממצבי התפקוד. בתחום הלימודים: חסר הֲניעה (מוטיווציה) באופן כולל ומתמיד. עושה את המינימום הנדרש או אף מתחמק מכך.
סולם יעקב
הסולם הפדגוגי המאפיין את "דרור": נטוע היטב בקרקע (מיפויים, מחוונים, נהלים) וראשו בשמיים (החזון החינוכי). משמש כדימוי לתנועה של חבר הסגל מבחינה מקצועית: מורה חדש - נצמד לכלים שפותחו בדרור ועובד לפי הנהלים, גם אם אינו מצוי עדיין ב"רוח דרור" ובחזון החינוכי. מורה מנוסה - יכול לטפס מעלה מעלה במימוש החזון החינוכי בעשייתו.
ספר-אתר
סֵפֶר-אֲתָר הוא "ספר אלקטרוני" המשתמש בטכנולוגיית WordPrees ומקושר לאתר "דרור". האתר מתעדכן תמידית, וכך גם הספר האלקטרוני. ראה עוד על השימוש בספר-אתר ככלי לניהול "דרור" במדור "אודות דרור", באתר בית הספר.
ספר-אתר של הניסוי
פותח ככלי לניהול הניסוי "ממיצוינות למצוינות". משמש "מדריך למשתמש" (manual) דינמי, המתעד את הניסוי וגם מכיל את "הוראות ההפעלה" בו-זמנית. הוא ערוך בטכנולוגיה של WordPress, ואפשר עדכון שוטף של הידע המתהווה בהתאם להתפתחות הניסוי. עם התרחבות הניסוי לכלל "דרור" הפך ל`ספר-אתר` של "דרור", ומכוּנֶה ה"מַנוּאֵלָה" של הארגון (manual). ראה עוד במדור "אודות דרור", באתר בית הספר.
עקרונות לִיבָּה ניסויית
ערכים, רעיונות, תובנות ועקרונות מארגנים המצויים בלִיבָּה (ב"מבנה העומק") של ניסוי חינוכי. ההנחה היא שעקרונות הליבה של הניסויים החינוכיים השונים - דומים, ובחלקם אף זהים. זיהוי עקרונות אלה מאפשר ניסוח תיאוריה אודות בית הספר הניסויי הרצוי, ניהול ניסוי חינוכי, ועוד.
עקרונות ליבה של הגישה הניסויית
עקרונות חינוכיים וארגוניים לפיתוח ניסוי כניהול של שינוי מתמשך. שני העקרונות המרכזיים הם חתירה לפרדיגמה חדשה באסטרטגיה תהליכית-ניסויית והבניה מתמדת מחדש של הארגון. ראה עוד בפרקים ג` ו-ד`בספר-אתר.
עתודה ניהולית
קורס הכשרה פנימי שהתקיים ב"דרור" למורים המעוניינים למלא בעתיד תפקידי ניהול בבית הספר. הקורס נוהל על-ידי מוביל הניסוי והאחראי להנהלת המו"פ (מחקר ופיתוח). המשתתפים בקורס מקימים קבוצות עבודה, מפתחים מיזמים בית ספריים ומתנסים בשימוש בכלים ניהוליים - בהדרכת בעלי התפקידים הבכירים בבית הספר.
פסק זמן
מסגרת לעיצוב התנהגות המופעלת בחטיבת ביניים, בהפסקות. תלמיד שהתנהגותו אינה נורמטיבית מבלה את ההפסקות בבידוד ב"אי הירוק", בהשגחת סגל חינוכי.
פרדוקס האוטונומיה
הפרדוקס הוא שהענקת אוטונומיה לבעל תפקיד מסוים או להנהלה מסוימת מצמצמת את טווח האוטונומיה של האחרים. למשל, אוטונומיה למקשר שכבה, או למקשר מקצוע מצמצמת את האוטונומיה לסגן או למנהל. הפיתרון הוא "אוטונומיה גמישה" (ראה הגדרת המושג במילון) להנהלות ולבעלי תפקידים, כחלק ממבנה ארגוני שטוח ותרבות ניהולית שתפנית.
פרדוקס ניסויי
זהו פרדוקס שבין הצלחת ניסוי חינוכי לבין האפשרות להפיצו. ככל שהניסוי אותנטי ומזוקק ברוחו ובצלמו של מוסד חינוכי מסוים, הוא נעשה קשה להפצה ופחות רלוונטי לאחרים. לכן, ניסוי אינו יכול להיות מועבר כפי שהוא. כל מוסד חינוכי צריך להבהיר לעצמו את צרכיו, להתבונן בניסוי בעיניים ביקורתיות, לפרק ניסוי מגובש ליסודותיו ולפרטיו, לברוֹר חלק מהם, להוסיף מרכיבים אחרים ולהתאים את הרעיון ואת המעשה למציאות השונה שלו.
פרדוקס של ספר ניסוי
זהו פרדוקס בין רבגוניות הניסוי לבין עריכה ממוקדת של ספר הניסוי. לניסוי פַּנים רבים כמספר המתבוננים, אולם ספר הניסוי הוא תוצר של עורך מסוים. העריכה משמיטה פיסות מידע העשויות להתגלות כמשמעותיות עבור מוסד חינוכי אחר. לכן, ספר ניסוי ערוך ממוקד וּתְלוּי הֶקשר מצמצם את הניסוי ובכך הוא מקשה על הפצתו! `ספר-אתר` בטכנולגיית WordPress כפי שמבוצע ב"דרור" מסיר את הפרדוקס.
פרדיגמה משתנה
מכוונות ליצירת פרדיגמה חדשה-משתנה היא עיקרון היסוד של הפדגוגיה הניסויית ושל "דרור". גם פרדיגמה חדשה - משתנה לנוכח: 1. הצורך להתאים את הארגון לשינויים המשפיעים מבחוץ, ללא הרף; 2. האפשרות לשדרג עוד ועוד את הארגון מבפנים.
פתיחת רביעיות
מַעבר מלימודים בכיתת האם למערך לימודים גמיש ברביעייה, תודות לכך שחלק מהשעות נלמדות במקביל ברביעייה. התלמידים בוחרים באיזו קבוצת למידה ישתתפו. תיתכן פתיחת רביעייה חד-פעמית או קבועה.
צוות פיתוח
פועל תחת הנהלת המו"פ ומרכז ההפצה הניסויי. משימתו להוביל להבניה מחדש בנושא שאינו מוצא את פתרונו הראוי בפרדיגמה הנוכחית. מקבל "כתב מנדט" מההנהלה הרלוונטית, וסמכויות של הנהלה אד-הוק לטיפול בנושא.צוות הפיתוח חייב לכלול בעל תפקיד מרכזי האחראי לתחום.
צוותא דרור
מפגש בהפסקה הגדולה בחדר המורים בנושא חברתי-תרבותי. בכל פעם צוות אחר מכין את המפגש.
צמצום מול הרחבת פערים
מדיניות של צמצום פערים על ידי העלאת הישגי תלמידים מתקשים עלולה להיתפס או להיות בסתירה למיצוינות של כלל התלמידים. זאת, מפני שמיצוינות עשויה להרחיב את הפערים בין בעלי יכולות שונות ו/או רמות תפקוד שונות. הפיתרון ב"דרור" נשען על: טיפוח רב-גוני, מותאם לכל תלמיד זאת, בהנחה שתלמידים מצטיינים זקוקים למשאבים ולתנאים שונים מאלו שזקוקים להם תלמידים מתקשים. בית ספר גמיש יכול ליצור משאבים ולטפח "גם - וגם".
קהילת למידה
קבוצה המארגנת את למידתה סביב דילמות אותנטיות המעוררות חשיבה ומחקר. הלמידה מתבצעת כניסיון לפתור בעיות בתהליך חקר קבוצתי. הידע נוצר על-ידי דיון, שיתוף בהתנסויות אישיות וחיפוש אחר משמעות. תוך כדי כך עוסקים חברי הקבוצה בפיתוח קריאה, כתיבה ושאר מיומנויות אקדמיות. ב"דרור" הכוונה בדרך כלל לקהילת למידה משותפת של תלמידים, סטודנטים, מדריכים פדגוגיים ומורים.
קהילת למידה ופעולה
קהילת למידה (ראה הגדרת המושג במילון) המאמצת לעצמה גם משימות מעשיות ומבצעת אותן. לדוגמה: קהילת לימודי ארץ ישראל, המשותפת לבית הספר ולמכללת בית ברל. הקהילה לומדת ביחד וגם מתכננת ומדריכה את הסיורים הלימודיים ואת הטיולים השנתיים, יוזמת ומבצעת פיתוח ושימור של אתרים באזור,ועוד.
קהילת ערך
אחת המטרות של רוח דרור ואחד המאפיינים של "דרור": הפיכת רובו של הסגל לקהילה מקצועית-ערכית - מגובשת מבחינה מקצועית, מלוכדת מבחינה חברתית ומסורה לחינוך ולתרומה חברתית. ההנחה היא שלא יכול להיות בית ספר טוב במלוא מובן המילה אם אין בבסיסו קהילת ערך כזו.
קורס הורים פעילים
מתקיים ב"דרור" בשיתוף מועצת "לב השרון". השם המלא של הקורס הוא "הורים פעילים בקהילה מתמודדת". הקורס מתמקד במצבי סיכון של בני נוער ובהכנת חלופות לבילוי הפנאי בכל יישוב ובאזור כולו.
קורסי תגבור
שיעורי עזר למתקשים או למעוניינים בחזרה על החומר הנלמד בכיתה. ניתנים על-ידי המורים ב"דרור", במימון בית הספר וההורים. מתקיימים בשעות קצה או בקיץ.
קושי קל בתפקוד רגשי
אחד ממצבי התפקוד בתחום הרגשי. מטופל על ידי מחנך הכיתה בהנחיית יועצת השכבה.
קושי רב בתפקוד רגשי
אחד ממצבי התפקוד בתחום הרגשי. מטופל על ידי יועצת השכבה בהנחיית פסיכולוג בית הספר.
קטגוריות התוכן במאגר מסמכים
שבע קטגוריות לקטלוג כל פרטי המידע ב"דרור" - קבצים, החלטות של צוותים ועוד. הקטגוריות: 1.לימודים 2.חינוך 3. חברה, תרבות 4. ניהול, כח אדם 5. פיתוח, מידע, הערכה 6. תשתית, משאבים, תקציב 7. ארכיון
קריית חינוך ניסויית
בארץ פועלים מוסדות ניסויים, שתפקידם לפתח מודלים חינוכיים חדשניים ולהפיצם. קריית חינוך "דרור" הוכרה מראשיתה כמוסד חינוך ניסויי וכמרכז הפצה ניסויי.
קשיח-אחיד
ראה: "זמן קשיח-אחיד", או: "בית ספר קשיח-אחיד".
רביעייה
ארבע כיתות אם מסוימות בשכבה המהוות מסגרת לימודית-ארגונית קבועה. לכל "רביעייה" מערכת לימודים חופפת בחלקה, בכל מקצועות. כך מתאפשר תכנון לימודים גמיש-מערכתי תוך מעבר מלימודים בכיתה ללמידה ב"רביעייה" -בכל מקצוע בנפרד, ובכל עת.
רוח דרור
מכלול העמדות, הערכים והנורמות היוצרים את התרבות הארגונית הייחודית של "דרור". קישור לאפיון הרחב.
ריכוזים
תוספת של שיעורים להשלמת הלמידה ולביסוסה, הניתנת ללא תשלום. ריכוזים מתבצעים בעיקר בחטיבה עליונה בימי שישי ובחופשות.
רמת התפקוד
רמת התפקוד נמדדת לפי: 1. האופן בו תלמיד מתנהג ביחס לנורמות הנדרשות בבית הספר בתחומים השונים; 2. המידה שבה הוא מממש את הפוטנציאל שלו ביחס ל"טווח ההתקדמות המרבית המשוערת" שלו בתנאים מיטביים. רמת תפקוד אינה זהה לרמת ההישג ואינה מותנית ביכולת.
שוק ספרים וירטואלי
בעבר אורגן מטעם ועד הורים מרכזי והנהלת הקריה יריד מכירה וקנייה של ספרי לימוד משומשים. מתשס"ח פועל לשם כך שוק וירטואלי באתר "דרור".
שח"ק ירוק
ראשי תיבות של: שיתוף חברתי קהילתי ירוק. זו תכנית של המינהל לחינוך התיישבותי, המופעלת גם ב"דרור", ועוסקת בחינוך סביבתי ובפעילות למען הסביבה, כגון: שמירת ערכי טבע ונוף, צמצום השימוש במשאבי טבע, צמצום הפסולת והזיהום, ועוד. התכנית מתבצעת בקהילה ובשיתוף עם הקהילה.
שיחת מיקוד
שיחה יזומה בין הנהלת השכבה לבין קבוצת תלמידים על מכלול הנושאים ב"דרור". מתבצעת בכל שכבה מספר פעמים בשנה, ובכל פעם עם תלמידים אחרים. הרעיונות והבעיות מובאים לדיון בהנהלות השונות ובמועצות התלמידים. משמשת זירה ל"מחקר פעולה" הכולל איסוף מידע, גיבוש תובנות והמלצות לפעולה.
שיטת המנות
שיטה לחישוב הציונים בחטיבות עליונות. נוכחות התלמיד בשיעורים נכללת בחישוב הציון.
שילובים
מרכז לטיפוח ולשילוב תלמידים בעלי צרכים ייחודיים.
שינוי מדַרגה ראשונה
שינוי חלקי מדי שאינו יוצר פרדיגמה חדשה.
שינוי מדַרגה שלישית
אחד המאפיינים של ניהול ניסוי כשינוי מתמשך, המתבטא בהבניה מתמדת מחדש. זהו שינוי של כל המרכיבים והמשאבים הרלוונטיים במשך כל הזמן, בזיקה לתמונת עתיד המתעדכנת באורח מתמיד. עקרונית, הפרדיגמה החדשה הנוצרת משתנה כל הזמן.
שינוי מדַרגה שנייה
הבניה מחדש. פירוק כל המרכיבים והמשאבים הרלוונטיים והרכבתם לפרדיגמה חדשה בהתאם לחזון הרצוי. מושג דינמי מבחינת ההיקף, אך עלול להיתפש כסטטי מבחינת הזמן.
שינוי פרקטלי-כאוטי
אחד מעקרונות הפדגוגיה של הגישה הניסויית. סוג של שינוי המתחיל בצעדים קטנים-חלקיים (fructure = שבר), אך במהותו טמון פוטנציאל לשכפל את עצמו, להתפשט תוך יצירת כאוס מבני-ארגוני-תרבותי, להפוך דפוס או תבנית מיקרו בארגון - לתבנית כל הארגון, ובכך לשנות את הארגון בהדרגה מבפנים.
שיעור קצה
שיעור מס' 1 או 5. אחריו, או לפניו יש הסעות. בדרך כלל תלמידים לומדים רק בחלק משיעורי הקצה.
שני הניסויים
ב"דרור" פותחו שני ניסויים חינוכיים ששולבו זה בזה: הניסוי הראשון, "בית ספר גמיש-מותאם", הגמיש את המבנה הארגוני של בית הספר והתאים את התרבות הארגונית שלו להטמעת חדשנות בחינוך. הניסוי השני, "ממיצוינות למצוינות", השתמש בהישגי הניסוי הראשון לשם מיצוי הפוטנציאל של התלמיד - במסגרת חתירה לקראת אורח חיים של מצוינות של הפרט ושל הארגון.
שנת י"ג למנהיגות
יוזמה של "דרור" להקמת מסגרת של בוגרים המתנדבים לשנת שירות ב"דרור" בתחום החינוך החברת-ערכ-קהילתי. הכוונה להקים גרעינים כאלה בכמה בתי ספר אזוריים ולהופכם גם למסגרת ארצית שתתמקד במנהיגות - בארגון בני הנוער המתנדבים לשנת שירות ולמכינות הקדם-צבאיות למסגרת-גג ארצית ולמשימות ארציות משותפות.
שעות רוחב
שעות הוראה הנוספות במקביל לשעות (אורך) קיימות. שעות הרוחב נועדות לפצל קבוצות למידה ולהקטין את מספר התלמידים בהן.
שפת דרור
השפה הייחודית שנוצרה ב"דרור". המושגים מופיעים ב"מילון דרור".
תבחינים לקִטלוג מסמכים
שישה תבחינים לקִטלוג מסמכים שבשימוש חוזר למאגר המסמכים של "דרור": 1. תוכן המסמך (ראה מושג "קטגוריות תוכן" במילון); 2. סוג הפריט (טופס, דו"ח, דף עבודה למבחן); 3. סוג המדיה (מסמך Word, תמונה); 4. קהל היעד (סגל, תלמידים, הורים); 5. סיווג (לסגל בלבד, פתוח לכול). 6. בשימוש (בעלי התפקידים השונים). מערכת המידע מאפשרת לכל משתמש לאחזר את הפריט הרלוונטי.
תחומי ההתנהגות בבית הספר
ההתנהגות בבית הספר באה לידי ביטוי בארבעה תחומים שונים: 1. שלום האדם, בטחונו ובריאותו 2.כבוד האדם ושמירה על זכויותיו 3. התנהגות הולמת במרחב ציבורי 4. קיום כללי תלמידוּת. הטיפול בתפקוד ההתנהגותי מותאם למדרג ולייחוד של כל תחום.
תכנית אישית
תכנית לימודים המותאמת ליכולתו של התלמיד ולרמת תפקודו, כאשר שאר תכניות הלימודים אינן מתאימות לו: למתקשים שאינם מסוגלים להתמודד עם "תכנית בסיס" בחטיבת ביניים; לתלמידים שמצבם הרגשי אינו מאפשר להם ללמוד תכנית לימודים מלאה; למצטיינים הלומדים באופן קבוע מעל ומעבר לתכנית הלימודים הרגילה, ועוד.
תכנית בסיס
אחת מארבע תכניות החובה בלימודים בחטיבת ביניים. מתאימה למי שיהיה מסוגל בעתיד להשיג את תכנית הלימודים הרגילה, אך כעת המרחק בינו לבין התמודדות אף עם "תכנית הגרעין" (ראה המושג במילון) גדול מדי.
תכנית גרעין
אחת מארבע תכניות החובה בלימודים בחטיבת ביניים. נגזרת מ"תכנית הלימודים הרגילה", ומכילה את עיקר החומר הנלמד. מיועדת לתלמידים המסוגלים ללמוד בזיקה לתכנית הרגילה, אך מתקשים לעמוד בכל דרישותיה. מאפשרת להם להתקדם עם הכיתה, גם ללא ידיעת כל החומר הנלמד.
תכנית התמחות קבוצתית
אחת משני הסוגים של תכניות הרשות בלימודים בחטיבת ביניים. תכנית קבוצתית למעוניינים להתמחות במקצוע מסוים מעֵבר לדרישות תכנית הלימודים הרגילה ולהיקפה, כמו התמחות ב"לימודי ארץ ישראל".
תכנית לימודים רגילה
תכנית הלימודים של משרד החינוך. תכנית חובה הכוללת מיומנויות, ידע והספק המצופים ברמת הגיל, בהתאם למספר שעות הלימוד המוקדשות לתכנית.
תכנת iContact
תכנה לניהול מקוון של אירועי משמעת של תלמידים, דיווח על ציונים, ועוד. מקושרת לתכנת המנב"ס (מִינהל בית ספרי ממוחשב) של משרד החינוך. מופעלת ב"דרור" באמצעות שימוש בטלפונים הניידים של המורים. מחליפה את השימוש ביומן כיתה, ביומן מחנך וכיו"ב.
תל"נ
ראשי תיבות של "תכנית לימודים נוספת מרצון" בחטיבת הביניים. תכנית רשות פרטנית למעוניינים ללמוד מעבר לדרישות "תכנית הלימודים הרגילה". מתבצעת על ידי מילוי מטלות של הרחבה, העמקה, עבודות יצירתיות או השוואתיות, ועוד.
תלוי-מורה ומסגרת
אחד ממצבי התפקוד בלימודים. תלמיד הזקוק לתיווך מתמיד, המסוגל להתקדם רק בסיוע צמוד ומתמשך של מורה, או המתפקד רק במסגרת לימודית מסוימת.
תלמיד בוגר בתפקודו
אחד ממצבי התפקוד בהתנהגות ובלימודים: מי שאיחר עד שני איחורים בלבד במחצית, ולא היו לו כלל חיסורים בלתי מוצדקים, הרשמות על הפרעות, או הערות על התנהגות שלילית אחרת. תלמיד בוגר בתפקודו מקבל תעודת הערכה במעמד הכיתה או הרביעייה.
תלמיד מצטיין
תלמיד שממוצע ציוניו בכל המקצועות הוא 95 ומעלה. מקבל תעודת הערכה על הצטיינות במעמד הרביעייה או באופן אחר.
תלמיד מתמחה
אחד ממצבי התפקוד בלימודים בחטיבת הביניים: תלמיד הבוחר ללמוד בקבוצת התמחות, כמו מדריכי של"ח צעירים ומתמחים בלימודי ארץ ישראל, בחטיבת ביניים.
תפקוד
'תפקוד' הוא מושג רחב יותר מ'התנהגות' או 'למידה'. הוא תופעה מורכבת המושפעת מהידוּד (אינטראקציה) בין גורמים אישיים, חברתיים ותרבותיים. תפקוד הוא המכלול המביא אדם להסתגל לסביבתו ואף לשנותה (או להסתגר מפניה), להגיע לאיזון ולהרמוניה פנימית (או להימצא במתח פנימי), לחתור למיצויו של הפוטנציאל האישי ולהשיג את המֵרב בכל התחומים (או להחמיץ ולהיכשל בכל אלה). התפקוד מתבטא בכל התחומים בבית הספר: הלימודי, החברתי, הרגשי, ההתנהגותי והתרבותי.
תפקוד לדוגמה
אחד ממצבי התפקוד ההתנהגותי. התנהגותו של התלמיד ללא דופי, והוא מבצע פעילות מעבר לחובותיו, כגון התנדבות לעזרה לאחרים בלימודים, יוזמה לרווחת הקהילה, ועוד.
תפקוד נורמטיבי
אחד ממצבי התפקוד. בתחום ההתנהגות: התלמיד נוהג לפי התקנון ואורחות החיים הנדרשים בבית הספר ובחברה.
תקציב פיתוח
תקציב שנתי המוגדר לצוות במסגרת הניהול העצמי. מיועד לעזרי הוראה, לפיתוח תשתיות, ועוד - מעֵבר לתקציב השוטף. היקפו בדרך כלל כשליש מהתקציב השוטף.