1 היערכות בית הספר לשיפור מצבי תפקוד של תלמידים2 מצבי תפקוד בתחום הלימודי 3 מיפוי וטיפול בתחום הרגשי 4 מחוון למיפוי מצבי תפקוד בתחום הרגשי 1. מטרות המחוון ועקרונותיו 2. דירוג תחומים ומצבי תפקוד של סיכון רגשי 3. התנהגויות אופייניות לתחומים השונים של סיכון רגשי 4. דירוג תחומים ומצבי תפקוד של חוסן רגשי 5. השימוש במחוון 5 מצבי תפקוד בתחום החברתי 6 מצבי תפקוד בתחום ההתנהגותי 7 מצבי תפקוד: נוהל טיפול וניהול המידע 8 מצבי תפקוד: הערכה 9 סיכום 1. היערכות בית הספר לשיפור מצבי תפקוד של תלמידים
איך הגעתם לרעיון של היערכות לפי מצבי תפקוד של התלמידים?
נתחיל בדוגמה. הנה תיאור שכיח של מציאות בבית הספר: בישיבת הערכה הוצג מיפוי של כיתה מסוימת. לפי מבחנים דיאגנוסטיים קודמים,
מִספר התלמידים שיכולתם בלימודים טובה עד טובה מאוד הנו הרבה מעל לכל שאר הכיתות בשכבה. לעומת זאת, ההישגים בלימודים אינם עולים על הממוצע השכבתי,
והם בירידה לעומת השנה שעברה. נורמות ההתנהגות בכיתה בעייתיות, והכיתה אינה מגובשת מבחינה חברתית. המורים אינם אוהבים ללמד בכיתה.
עוברים לדיון על כיתה אחרת באותה שכבה. מִספר התלמידים שיכולתם בינונית ומטה הוא הרב ביותר בין הכיתות בשכבה. מספר התלמידים המאובחנים מגיע לכרבע מהכיתה.
ההישגים זהים לממוצע השכבה, והם במגמת עלייה לעומת השנה שעברה.
התלמידים סובלניים ועוזרים זה לזה בלימודים. הכיתה מגובשת מבחינה חברתית. מורים אוהבים ללמד בכיתה.
עוברים לדיון על כיתה אחרת באותה שכבה. מִספר התלמידים שיכולתם בינונית ומטה הוא הרב ביותר בין הכיתות בשכבה.
מספר התלמידים המאובחנים מגיע לכרבע מהכיתה.
ההישגים זהים לממוצע השכבה, והם במגמת עלייה לעומת השנה שעברה.
התלמידים סובלניים ועוזרים זה לזה בלימודים.
הכיתה מגובשת מבחינה חברתית. מורים אוהבים ללמד בכיתה.
כולנו יודעים עד כמה רמת התפקוד האישית והקבוצתית משפיעה על ההישגים ועל האקלים הקבוצתי.
למרות זאת, נראה כי לָרוב אין בבתי הספר מכוונות שיטתית די הצורך לשיפור רמת התפקוד של התלמיד ושל קבוצות הלמידה, לפיתוח רמות תפקוד גבוהות ולתגמול עליהן.
נהפוך הוא: בדרך כלל אנו עדים להיעדר התפתחות והתקדמות משמעותיים ברמת תפקודו של התלמיד במהלך שנותיו בבית הספר.
חובותיו, זכויותיו והווייתו של תלמיד בכיתה י"ב דומים מדי לאלו של תלמיד בכיתה ז': לכולם צלצול לשם כניסה לשיעור, לכולם אותה בדיקת נוכחות, לכולם אותו משך שיעור וכן הלאה.
לכן, לרוב לא חל שיפור משמעותי בתפקודם של התלמידים הבוגרים בבית הספר. זוהי אחת החולשות של הטיפול בפרט ובקבוצה בבית הספר. זוהי אחת הסיבות המרכזיות להישגים נמוכים בבית הספר.
אולי זו גם הסיבה לניכור הרווח בין התלמידים לבין בית הספר. בית הספר צריך להתמקד בהעלאת רמת התפקוד של התלמיד בכל התחומים כתנאי למיצוינות ולשיפור ההישגים. שיפור של רמת התפקוד צריך לזמן לתלמיד מסלול לקידום מעמדו, מסלול שאינו מותנה בגילו, בהישגיו בלימודים או ביכולתו.
נשמע מובן, אבל במה מתחילים?
ראשית, יש ליצור
שפה משותפת
לכול. יש להגדיר מצבי תפקוד בכל תחום: לימודי, רגשי, חברתי התנהגותי ותרבותי ולשַׁיים אותם. נתחיל בהגדרת מצבי תפקוד שכיחים שאותרו על ידי המורים - בלימודים.
2. מצבי תפקוד בתחום הלימודי
0. בבירור - תלמיד שמצבו אינו מוגדר זמנית, כגון תלמיד חדש בבית הספר, או תלמיד המצוי בשלבי אבחון דידקטי-פסיכולוגי.
1. בסיכון - נעדר הרבה או מֽתחַלה, אינו מצליח לגייס כוחות ללמידה, מסרב למאמצי תיווך של מורים או אינו נשמע להוראות, מצוי בנסיגה מתמשכת ואף בלתי מובנת, והישגיו נמוכים מאוד בהשוואה ליכולתו המשוערת.
2. במעקב - מגלה סימנים של חוסר יציבות, יש חשש כי הוא עלול להידרדר לסיכון, הישגיו נמוכים ומעמידים בספק את יכולתו לעמוד בדרישות תכנית הלימודים בה הוא נמצא.
3. תלוי-מורה ומסגרת - זקוק לתיווך מתמיד, מסוגל להתקדם רק בעזרת סיוע צמוד ומתמשך של מורה, מתפקד רק במסגרת לימודית מתאימה.
4. בקידום נמרץ - תלמיד הרוצה ומסוגל להתקדם בקצב מהיר יותר לעומת קבוצת הלמידה שלו. למשל, תלמיד שהיה ברמת תפקוד 'בסיכון', 'במעקב'
או 'תלוי-מורה ומסגרת', ועתה נהיה "פנוי ללמידה". תלמיד כזה זקוק זמנית ליתר משאבים של שעות, הדרכה או משוב ועידוד לשם התקדמותו.
5. נמנע ממיצוי יכולתו - "שורד", אך נמנע באופן שיטתי, מופגן או קיצוני ממיצוי יכולתו.
6. נורמטיבי - עומד בדרישות החובה של תכנית הלימודים בה הוא נמצא.
7. לומד עצמאי - בעל ערכים ועניין אינטרינזיים ובעל ציפיות הישג ותחושה של מסוגלות עצמית,
מציב מטרות ללמידה ומרוכז במשימות הלמידה, מסוגל לבצע רפלקציה עצמית ולעשות שימוש משמעותי במשוב,
מנהל באופן יעיל את זמנו, עומד בלחץ משימות ומבחנים ויציב. ישנו פירוט מדויק יותר של מצבי התפקוד, כגון: 'לומד עצמאי יחידני', 'לומד עצמאי בקבוצה', 'לומד עצמאי בלמידה מקוונת', 'מחולל למידה לאחרים', ועוד.
בחטיבה העליונה אנו מוסיפים הגדרות לפי הצֶפי להשגת זכאות לתעודת הבגרות:
1. בוודאות כן - ציוניו בכל המקצועות מ-65 ומעלה, בקביעות;
2. במעקב - ציונו במקצוע מתחת ל-65;
3. בסיכון קל - חשש לכישלון בבחינה בגרות אחת;
4. בסיכון כבד - חשש לכישלון בשתיים-שלוש בחינות בגרות;
5. בוודאות לא - נכשל ברוב הבחינות. אינו ניגש להזדמנות שנייה בבית הספר.
ניכר שיש סדר בהצגת מצבי התפקוד. האם יש כאן רצף של שלבים?
מצבי התפקוד בלימודים אינם שלבים ברצף התפתחותי. התנועה ביניהם אינה לפי סדר כלשהו. תלמיד עשוי לעבור ממצב 'בסיכון' ישירות למצב 'נורמטיבי', או עלול לעבור ממצב תפקוד של 'לומד עצמאי' ל'מעקב'. זאת ועוד: תלמיד יכול להימצא בו-זמנית במצבי תפקוד שונים בלימודים: 'בסיכון' במתמטיקה, לעומת 'לומד עצמאי' בהיסטוריה וכו'.
זו ממש שפה. האם אין חשש לתיוג של התלמידים?
תיוג אינו נובע משפה, אלא הוא תוצאה של גישה ושל השקפה.
הערכת התפקוד אינה הערכה ממיינת ואינה מכוונת לסיווג הפוטנציאל של התלמיד.
זוהי הערכה דינמית המאתרת מוכנות ובשלות לצורך מַעבר למצב תפקוד גבוה יותר.
ללא שפה מקצועית משותפת יש סכנה ל'תסמונת מגדל בבל' בין כל הגורמים המטפלים.
המטרה של השפה היא למקד ולייעל את קידום התלמיד ממצב תפקוד נמוך למצב תפקוד גבוה יותר.
תרומתה של השפה הניסויית המשותפת ניכרת, למשל, ביעילות של ישיבות ההערכה:
המורים מוסרים למחנך מראש את מיפוי מצבי התפקוד של התלמידים בכל מקצוע.
המחנך עורך את המיפוי הכולל של התלמיד ואת מיפוי הכיתה ומציג אותם בישיבה.
מודיעים למורים מראש כי עיקר הישיבה יוקדש, למשל, לתלמידים 'בקידום נמרץ'.
המורים מתכוננים מראש. בישיבה נערך סיעור מוחין משותף ומוצעת תכנית למצב תפקוד זה של אותם תלמידים.
על תלמידים 'בסיכון' דנים לרוב באריכות בישיבה נפרדת בהשתתפות גורמים טיפוליים.
האם גם התלמידים וההורים מודעים לשפה של מצבי התפקוד ורמות התפקוד?
כן. המטרה היא ליצור שפה משותפת כדי לשתף ולגייס את כולם לשיפור רמת התפקוד.
ההגדרה הדיפרנציאלית והדינמית של מצבי התפקוד בלימודים מהווה תשתית מושגית לארגון הלימודים הגמיש ב"דרור".
היערכות בית הספר לשיפור רמות התפקוד בלימודים תובא בפירוט בפרק הבא.
3. מיפוי וטיפול בתחום הרגשי
הירידה ברמת התפקוד של תלמידים נובעת גם מהתחום הרגשי. משנה לשנה רב מספרם של התלמידים בעלי החסכים,
הבעיות והקשיים בתפקוד הרגשי. מערכת החינוך נאלצת להקדיש יותר תשומת לב ומשאבים לטיפול בתחום הרגשי,
למרות שהתקנים לייעוץ, לפסיכולוג וכו' לא גדלו. ההיערכות המורחבת שלנו בתחום זה כוללת כמה מרכיבים:
א. היקף ומבנה העסקת פסיכולוג בבית הספר –
ב"דרור" פועל פסיכולוג במשרה מלאה, מעל לתקן הנהוג בבתי ספר.
ההחלטה להעסיק פסיכולוג בהיקף מעל למקובל נובעת מהחשיבות שאנו מייחסים לטיפול בתחום הרגשי. החלטה זו נשענת על היותנו בית ספר בניהול עצמי ועל יכולתנו לנייד משאבים ולהקצות יותר לתחום זה. יתר על כן, הפסיכולוג של בית הספר אינו עובד בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך, אלא הוא מועסק ישירות על ידי קריית החינוך בהתאם לצרכינו בלבד. הוא נמצא בכוננות מתמדת למקרים דחופים גם מעבר לשעות העבודה המקובלות.
ב. דגם העבודה של הצוות הפסיכולוגי-ייעוצי-חינוכי:
1. הפסיכולוג –
אינו מתרכז בטיפול בבעיות אישיות של תלמידים, אלא בהנחיית היועצות החינוכיות והמחנכים. כך, למשל, מחנך הכיתה ו/או היועצת של השכבה נוכחים בשיחה טיפולית של הפסיכולוג עם התלמיד ועם משפחתו. באמצעות הנחייה צמודה הם יכולים להשתתף ולהמשיך את הטיפול הרגשי בכוחות עצמם. השיתוף, ההנחיה וההעצמה המקצועית של הסגל החינוכי ממנפים את המשאבים המוקצים לטיפול הרגשי.
2. היועצת –
בזכות הגודל של בית הספר באפשרותנו להציב לכל שכבה יועצת משלה. היא מנהיגה חינוכית בשכבה יחד עם מקשר השכבה.
היא גם מחנכת אחת הכיתות בשכבה, או מורה באחת הכיתות כדי לתת דוגמה אישית.
בדומה לפסיכולוג היא אינה מתרכזת בטיפול פרטני בלבד, אלא מלווה ומנחה את המחנכים והמורים בעבודתם.
יחד עם הדגם הכוללני של תפקיד היועצת אנו מאפשרים ליועצים החינוכיים גם התמחות בטיפול מערכתי בלקויות למידה, בטיפול משפחתי, בייעוץ ארגוני וליווי צוותים והנהלות ועוד. בחטיבה עליונה יש יועצת המתמחה בטיפול בלקויות הלמידה, בהתאמת דרכי ההיבחנות, בהדרכת המורים וכו'.
ג. המרכז לטיפול פסיכולוגי-משפחתי –
הפסיכולוג של בית הספר יזם הקמת מרכז לטיפול משפחתי לתלמידים בסיכון רגשי, שמשפחותיהם מתקשות לשלם עבור טיפול משפחתי-פרטי. הפסיכולוג מנחה מתמחים בטיפול משפחתי, והללו מטפלים בהנחייתו בכ-20 משפחות מדי שנה. יועצות השכבות הן שמפנות משפחות לטיפול במרכז. הגישה הטיפולית היא מערכתית, והיועצות והמחנכים בבית הספר שותפים לטיפול. המרכז פועל בבית הספר בשעות אחר הצהריים והערב ובימי שישי, והטיפול הוא בתשלום סמלי. המרכז מרחיב ומעמיק את הטיפול בתחום הרגשי בבית הספר.
ד. טיפול משפחתי ורווחה –
אנו מחשיבים מאוד את הסיוע למשפחות נזקקות ואת הטיפול בהן, כחלק מהמכוונות לשוויון הזדמנויות ולקהילה הוגנת באזור. לבית הספר יש עובדת סוציאלית מטעם המועצה האזורית "לב השרון" בהיקף של כשליש משרה. תפקידה להנחות את הסגל החינוכי, להוביל את הטיפול במשפחות התלמידים ולתאם בין בית הספר לבין גורמי הרווחה השונים ברשות המקומית.
יועצות השכבות אחראיות לטיפול ברווחת תלמידי השכבה ומשפחותיהם. בבית הספר פועלת
ועדת רווחה
בה חברים נציגי בית הספר, נציג ועד ההורים המרכזי ונציגת הקהילה. הוועדה מטפלת בפניות להשתתפות ברכישת ספרי לימוד, ציוד לימודי ותלבושת בית-ספרית; להשתתפות בתשלומי הורים לטיולים, לחוגי מצוינות בחטיבת ביניים ולמגמות בחירה בחטיבה עליונה; במתן מלגות לאבחון פסיכו-דידקטי, למסע לפולין ועוד. תקציב הרווחה מתקבל מהשתתפות מרצון של ההורים (כ-2% מתשלומי הרשות של ההורים), מתקציב בית הספר (כ-1% מתקציב האחזקה מטעם הרשויות המקומיות) ומתרומות.
ה. מחוון למיפוי ולטיפול בתחום הרגשי –
פיתוח המחוון שלהלן סייע לשתף את המחנכים והמורים בהיערכות השיטתית של בית הספר לטיפול ולמיצוינות בתחום הרגשי.
4. מחוון למיפוי מצבי תפקוד בתחום הרגשי
זהו מחוון המסייע בידי המחנכים להוביל להתפתחות ולצמיחה אישית של התלמיד במסגרת תהליך ה'מיצוינות' בתחום הרגשי. המחוון מכיל שמונה תחומים של סיכון רגשי
המדורגים בארבעה מצבי תפקוד, ושמונה תחומים של חוסן רגשי המדורגים בחמישה מצבי תפקוד. לכל תחום של סיכון רגשי
מצורפת רשימת התנהגויות האופייניות לו.
1. מטרות המחוון ועקרונותיו
1. איתור קשיים רגשיים אצל תלמידים ועמידה על תחומי החוזק שלהם כדי להבטיח בניית תכנית התערבות שתביא לרווחתם הרגשית. הערה: המחוון לא נועד לקבוע אבחנות קליניות על תלמידים!
2. איתור תלמידים בעלי חוסן רגשי על מנת לאפשר להם לתרום לזולתם ולעצמם.
3. תכלול ותיאום תכנית הטיפול בתחום הרגשי בבית הספר.
מדיניות הטיפול של בית הספר נשענת על התייחסות למצבים מורכבים, בהם תחומי הסיכון והחוסן משולבים במידות ובעוצמות שונות.
תחומי החוזק של התלמיד מהווים בסיס לבניית התכנית החינוכית-חברתית. השימוש במחוון מוצג בסעיף ה' להלן.
בכל מקרה של התלבטות עומדים לרשות הסגל פסיכולוג בית הספר והיועצת הבכירה מטעם משרד החינוך לצורך היוועצות, וזאת בכפוף להנחיות חוזר מנכ"ל של משרד החינוך.
2. דירוג תחומים ומצבי תפקוד של סיכון רגשי
בלוח מס' 2 שלהלן שמונה תחומים של סיכון רגשי, המדורגים בארבעה מצבים.
דירוג התלמידים למצבי התפקוד נעשה באחריות יועצת השכבה לאחר קבלת מידע מהמורים והמחנכים.
דירוג תחומים ומצבי תפקוד של סיכון רגשי
לוח מס' 2
(1) ארבעת מצבי התפקוד ייקבעו בהתייחס לתדירותן ולעוצמתן של התנהגויות התלמיד, על סמך שיקול דעתה של יועצת השכבה,
ובמידת הצורך – תוך היוועצות בגורמים שצוינו לעיל.
הערה: תלמיד שלגביו אין מידע יוגדר כ'לא ידוע' או 'בבירור'.
(2) ראה פירוט של תחומי הסיכון ורשימת התנהגויות אופיינית להם - להלן.
3. התנהגויות אופייניות לתחומים השונים של סיכון רגשי
להלן רשימת התנהגויות, אמירות ומקורות מידע בעזרתם ידווחו המורים והמחנכים ליועצת השכבה:
1. פגיעה עצמית - מחשבות אובדניות, ניסיונות אובדניים, התגרות בגורל
אמירות: משפטים שמזכירים מוות, סיכון חיים, מיאוס בחיים או פרידה, כמו "נמאס לי מהחיים האלה", "כשאני אהיה למעלה יהיה לי טוב יותר", וכן, כל אזכור של ניסיון אובדני.
מידע המגיע מקבוצת השווים על מחשבות, או ניסיונות אובדניים. ציורים, התכתבויות באינטרנט או קריאת חומרים העוסקים במוות/באובדנות.
התנהגויות: פגיעה עצמית העלולה לגרום לסיכון מיידי, כמו נהיגה פרועה, חתכים על הגוף. משחקים מסכני חיים, כגון טיפוס או קפיצה מגגות. פירסינג וקעקועים במידה מוגזמת.
2. התמכרות - התנהגות מתמכרת פעילה
א. עישון, אלכוהול, סמים, חומרים נדיפים והימורים
אמירות: דיבור על סמים, דיבור על שתייה של התלמידים עצמם והחברה בסביבתם
מידע: דיווח על קנייה לא חוקית של מוצרים
התנהגויות: עייפות, עיניים אדומות, שימת ראש על השולחן, חוסר ריכוז, הידרדרות בלימודים, שינוי קיצוני של הסביבה החברית, עיסוק בהשגת סכומי כסף ניכרים, טיפוס על גגות עם מזגנים, הגעה למקומות שאינם מותאמים לגיל, קשר עם דמויות מבוגרות בשעות לא ראויות.
ב. הפרעות אכילה
אמירות: חוסר שביעות רצון ממראה חיצוני
מידע: סיפור של חברים/ות של הנער/ה
התנהגויות: הרזיה דרסטית, חישוב קלוריות כפייתי, לבוש מכסה שאינו מתאים לעונות השנה או למידות הגוף, הקאות, נטילת כדורים משלשלים, נטייה לפרפקציוניזם.
ג. התמכרויות לסיכון
אמירות: דיבור על כך, כמו דיבור על נהיגה פרועה תמידית ודיווח של חברים. דיבור על כל התנהגות שיש בה נטילת סיכונים.
3. ביטויי דיכאון וחרדה א. נטייה לדיכאון
אמירות: המעידות על תחושה של חוסר מסוגלות עצמית וחוסר ערך עצמי.
התנהגויות: הפרעות בשינה, שינה מרובה, הפרעות באכילה, בכי, הסתגרות, התבודדות, ירידה בפעילויות החברתיות, פעילות כפייתית (לעתים), מראה, דיכאוני, ירידה בלתי מוסברת בלימודים, חוסר עניין, מצבי רוח קיצוניים, שפת גוף מכונסת.
ב. חרדה
התנהגויות: קושי להתמודד עם משימות ועם שינויים, קושי לעמוד בלוחות זמנים, היעדרות רבה מבית הספר,
קושי להגיע למבחן, קושי במבחנים, בכי (לעתים), הימנעות מהתמודדות עם מטלות, ריבוי פצעי בגרות כסימפטום לחרדה. ג. כפייתיות
מידע: דיווח על מחשבות חוזרות ונשנות
התנהגויות: מחשבות ופעולות חוזרות ונשנות, טקסים
הערה: לעתים הן דיכאון והן חרדה באים לידי ביטוי בהתנהגות ליצנית ובהפרעות קשות.
ד. תופעות פיזיולוגיות (חדשות, או שינוי בעוצמת התופעה):
התנהגויות: טיקים, גמגום, מצמוץ, עיוות בפנים, קושי בקשב וריכוז.
4. אלימות - ילדים המפעילים או הסובלים ממעשי אלימות פיזיים או נפשיים, כמו אלימות בבית, סחיטה מחברים, סחיטה של כסף, איומים מסוגים שונים, השפלות פיזיות ומילוליות, הפיכת התלמיד ל"שפוט" ("סִנג'ור") הטרדה מינית/אלימות מינית.
התנהגויות: סימנים פיזיים (מכות וחבלות), התנהגות אלימה.
להטרדה ואלימות מינית: סימנים של הירתעות ממגע, אי נוחות עם הבגדים, נרתעים מלשבת ליד מישהו.
5. דחייה חברתית - התלמיד ללא חברים, בודד, אין לו שותפים בפעילויות לימודיות (כגון: בכתיבת עבודות) ובפעילויות חברתיות (כגון: בטיולים ובהתארגנות לקראתם).
התנהגויות: נמנע מיצירת קשרים חברתיים. יושב לבדו, בהפסקות נראה בודד. חברים נמנעים ממנו, מקור ללעג על ידי אחרים.
הערה: ראה על כך גם במחוון החברתי.
6. התנהגויות חברתיות חריגות - השתייכות לכַתות או לקבוצות/גופים שונים (לדוגמה: השתייכות לכת/קבוצת הסינטולוגיה).
אמירות: דיבור חוזר ונשנה על "תורה" הקשורה לכת/קבוצה
התנהגויות: לבוש שונה, קעקועים בולטים באופן יוצא דופן; דיבור ועיסוק בתכנים מיניים (פורנוגרפיים) שאינם מותאמים לגיל.
7. הזנחה - יכולה להיות פיזית ו/או רגשית; הזנחת הורים או הזנחה עצמית.
התנהגויות: הופעה מוזנחת ולבוש מרושל, לבוש שאינו תואם את עונות השנה או מידות הגוף. הזנחה יכולה להתבטא בהפקרות מינית, או בלבוש פרובוקטיבי. מגיע ללא ציוד לבית הספר, ללא אוכל.
הזנחת הורים: לא מטפלים, לא משתפים פעולה, ההורים מוציאים לעצמאות מוקדמת מדי, או נכנעים ואינם ממלאים את תפקידם ההורי.
8. מצבי דחק א. לקויות למידה – כאשר הלקות משפיעה מאוד לרעה על התפקוד בתחום הלימודי, הרגשי, החברתי או ההתנהגותי.
ב. מעברים - מסוגים שונים: דירה, עיר, מעבר לכיתה ז', לכיתה י', תלמיד חדש בבית הספר ועוד.
ג. משפחה - גירושין, מחלה או מות חבר/בן משפחה, משבר כלכלי, אימוץ, נישואין שניים, השלכות גיל ההתבגרות על התפקוד במשפחה
התנהגויות שכיחות במצבי דחק: פגיעות גבוהה, התכנסות, שינוי בתפקוד התנהגותי ולימודי, התפרצויות זעם/בכי, וכן כל אחת מההתנהגויות האופייניות לתחומי הסיכון השונים.
4. דירוג תחומים ומצבי תפקוד של חוסן רגשי
בלוח מס' 3 שלהלן שמונה תחומים של חוסן רגשי. דירוגם נעשה על ידי יועצת השכבה לאחר קבלת מידע מהמורים והמחנכים.
התנהגויות וביטוי לחוסן רגשי: יכולת ויסות רגשות גבוהה, יכולת ביטוי באומנות, יכולת ביטוי בתנועה, יכולת ביטוי בכתיבה, יכולת ביטוי ורבלית ועוד.
דירוג תחומים ומצבי תפקוד של חוסן רגשי
לוח מס' 3
1. דימוי עצמי - תופס באופן חיובי וריאלי את עצמו ואת תכונותיו.
2. מסוגלות עצמית - תחושה של יכולת התמודדות עם משימות שונות (תחושת קומפטנטיות - Competence).
3. אסרטיביות - היכולת לעמוד על שלו, ללא תוקפנות.
4. מיקוד שליטה פנימי - היכולת לייחס לעצמו באופן ריאלי את אשר קורה לו.
5. בוחן מציאות - היכולת לקרוא ולהבחין במציאות כפי שהיא, ולדעת להבחין בין טוב ורע.
6. פתיחות חברתית - היכולת ליצור קשרים, להיתרם ולתרום לחברים ולסביבה.
7. מוטיווציה - מידת ההנעה הפנימית של התלמיד.
8. Well being - תחושת רווחה נפשית.
הערה: תלמיד שלגביו אין מידע יוגדר כ'לא ידוע', או 'בבירור'.
5. השימוש במחוון 1. חובת סודיות חלה על כל המשתמשים במחוון. ניהולו לא ייעשה ברשת המנב"ס או בתוכנת Icontact.
2. הצוות הבית -ספרי הטיפולי הבין-מקצועי אחראי לקיום התכנית הטיפולית: שיחות אישיות, שיחות קבוצתיות, מעקב וכן הלאה.
3. מחנכים ינהלו שיח עם יועצת השכבה על מצבו הרגשי של התלמיד פעמיים בשנה לצורך בניית תכנית התערבות אישית, בעזרת רשימת ההתנהגויות המופיעות במחוון. הדיון יתמקד בתחומי הסיכון הרגשי מחד, והחוסן הרגשי מאידך. מקשרת השכבה תוזמן להשתתף בשיחות אלה לפי הצורך. קיום השיחות – באחריות יועצת השכבה.
4. מורים ומחנכים המזהים התנהגויות המאותתות על מצוקה יפנו ליועצת השכבה באופן מיידי.
אין להתייחס באופן שיפוטי למצבו הרגשי של התלמיד ואין לקבוע אבחנות פסיכולוגיות.
כמו כן, מורים ומחנכים אינם נדרשים לטפל במצבי מצוקה. כל זאת ייעשה רק על ידי המומחים בנושא בבית הספר ומחוצה לו.
5. יועצת השכבה מרכזת את הדיווח ומעדכנת את ההערכה אודות מצבו הרגשי של התלמיד.
זאת, תוך קיום שיחות אישיות עם התלמיד, שיחות היוועצות עם הצוות החינוכי והמשפחה, התייעצות עם פסיכולוג בית הספר ושיתוף יתר הגורמים המטפלים מבפנים ומבחוץ.
6. הטיפול במצב תפקוד של 'קושי קל בתפקוד רגשי' הוא באחריות יועצת השכבה.
7. הטיפול במצב תפקוד של 'קושי רב בתפקוד רגשי' הוא באחריות יועצת השכבה, בשיתוף עם פסיכולוג בית הספר.
8. הטיפול במצב תפקוד של 'סיכון רגשי' הוא באחריות פסיכולוג בית הספר, בשיתוף גורמים מקצועיים נוספים במקרה הצורך.
9. במקרים של פגיעה פיסית או נפשית קשה בתלמיד, מחשבות אובדניות, סמים, או הזנחה קיימת חובת דיווח של הצוות הייעוצי-טיפולי לגורם טיפולי חיצוני,
למנהל החטיבה ולמנהל בית הספר.
לתשומת לב המורים והמחנכים:
1. חרדת מבחנים קשה ו/או פרפקציוניזם קיצוני מעידים לרוב על מצב רגשי והתנהגותי החורגים מהנורמה. חשוב לדווח על כך!
2. זהות מינית: קיימת אבחנה בין חד מיניות לבין בלבול בזהות המינית. תלמיד נמצא במחוזות רגשיים שונים,
אם החלטתו בדבר העדפתו או זהותו המינית התקבלו כבר על ידו, או אם המשפחה והחברים יודעים ('יציאה מהארון'), ואם כן - האם מקבלים או מוקיעים אותו.
5. מצבי תפקוד בתחום החברתי
גם בתחום החברתי אותרו
חמישה מצבי תפקוד:
1. תורם לאחרים - מנהיג חיובי ופעיל חברתית.
2. נורמטיבי - מקובל ומשתתף בפעילות חברתית-תרבותית.
3. אינו מעורב - בעל מעט חברים או ללא חברים וממעט להשתתף בפעילות חברתית.
4. דחוי / מנודה - מתעלמים ממנו ומתעללים בו חברתית ורגשית.
5. מנהיג שלילי / פוגע באחרים -
מחנך הכיתה ממפה את תלמידיו בשיתוף עם המורים.
שיפור המצב החברתי של התלמיד ועידוד התרומה לזולת נדונים ומטופלים בשיחות הפרטניות עם מחנך הכיתה בגישת הנל"י - ניהול לפי יעדים - (M.B.O. Management By Objects).
המיפוי והטיפול בתחום החברתי עדיין בשלב הפיתוח ובראשית תהליך ההטמעה. נוסיף לדווח בתחום זה מאוחר יותר.
6. מצבי תפקוד בתחום ההתנהגותי
ראשית נדגיש, כי רמות התפקוד אינן "ציוּן" בהתנהגות. גם אין לנו בתעודה ציון כזה. הסיבה להימנעות ממתן ציון בהתנהגות בתעודה היא כי אנו מצויים בעידן פוסט-מודרני בו נורמות ההתנהגות אינן מוסכמות על הכול. במצב כזה קיימת סכנה שציון כולל בהתנהגות יבטא ממוצע שאינו מובן, או אינו מקובל על התלמיד או על הוריו. הציון בהתנהגות עלול להיתפש כשיפוטי, ולא כמשקף מצב עובדתי-אובייקטיבי.
עם זאת, דווקא כיוון שנורמות ההתנהגות הנורמטיבית אינן ברורות לכול, יש צורך לעצב אותן באופן ענייני, מיידי ושיטתי. לכן, אנו נמנעים מלתת ציון מספרי או מילולי משוקלל בהתנהגות. לעומת זאת, אנו מפרקים את ההתנהגות למרכיביה: איחור, חיסור, אי הופעה בתלבושת בית -ספרית, הפרעה לשיעור וכו', מכַמְתים את שכיחות המקרים ומציגים כל מרכיב בצורה גולמית בנפרד. אנו מעירים הערות מילוליות ענייניות בתעודה ומטפלים בכל מרכיב על פי העניין. התקנון הבית-ספרי מצמיד לכל מרכיב בהתנהגות את הערך שביסודו, את הרציונאל שמאחוריו ואת הנוהל הנדרש להתנהגות נורמטיבית בבית הספר.
ניתן לאפיין מצבי תפקוד שונים בהתנהגות המצריכים היערכות מתאימה עם טיפול נפרד בכל מרכיב של התנהגות. עלינו לשקף לתלמידים את מצבם בזמן אמת, להיערך לשַמר תפקוד גבוה, לשפר תפקוד נמוך ולהגיב במהירות על שינויים ברמת התפקוד של התלמיד מבחינת ההתנהגות. אנו שוקלים לעשות זאת בשיטה של נקודות הדומה ל"שיטת המנות". הנקודות תיצברנה בכל מחצית מחדש עם אפשרות למחיקתן במקרה של התנהגות נורמטיבית רצופה. התלמיד והוריו יוכלו לדעת בכל עת את מצב התפקוד ההתנהגותי. להלן חמשת מצבי התפקוד בתחום ההתנהגותי וההיערכות לשיפור.
מצבי תפקוד בתחום ההתנהגותי:
1. תפקוד לדוגמה - 0 נקודות שליליות. יצוין לשבח בתעודה,
כולל דוגמאות להתנהגות חיובית במיוחד. בחטיבת הביניים מוענקת תעודת הוקרה במעמד השכבה.
2. תפקוד נורמטיבי - עד 7 נקודות שליליות וללא הפרות משמעת הנחשבות חמורות.
3. באזהרה - מ-8 עד 15 נקודות שליליות.
באחריות המחנך לנקוט בהליך אינטנסיבי לשיפור ההתנהגות בשיתוף המשפחה והצוות הייעוצי-טיפולי.
4. במסגרת נבדלת - מ-15 נקודות. התלמיד מוּצָא מכיתתו לחלק מהזמן או לכל היום לתקופה של שבועיים לפחות.
הצוות הייעוצי-טיפולי מקיים עם התלמיד שיחות רפלקציה והסברה. ההתנהגות מבוקרת בשיטה של 'כלכלת אסימונים'.
ההורים מחויבים להגיע לפגישות עם הצוות החינוכי-ייעוצי ובעת הצורך לשיחות טיפוליות-משפחתיות במרכז לטיפול משפחתי-מערכתי
המופעל על ידי בית הספר. עם תום השבועיים נשקלת האפשרות להחזיר את התלמיד לכיתתו בהדרגה ותוך בקרה מיוחדת.
המסגרת הנבדלת נחשבת למסגרת ארעית. תלמיד שאינו מצליח לחזור למוטב עובר למצב התפקוד הבא.
5. הֶכוון חוץ - במקרה שהמאמצים לשיפור התפקוד נמשכים חודשים ואינם מועילים כלל,
פותחים בהכנה להכוון חוץ ולמציאת מסגרת חינוכית חלופית מתאימה.
זאת, בשיתוף המשפחה, קצינת ביקור סדיר, רשויות הרווחה והפיקוח ממשרד החינוך.
נשמע כמו אילוף - האָמנם?
לא. אי אפשר לאלף בני אדם ואיננו מעוניינים לעשות זאת. אנו כן יכולים ליצור סביבה אנושית, חינוכית, ארגונית, חברתית ותרבותית שתשפיע על ההתנהגות. תלמידים רבים זקוקים להבהרת הנורמות ולגבולות מוגדרים מראש. חלק קטן מהתלמידים זקוקים גם לטיפול שיטתי ומקצועי לשיפור רמת התפקוד ההתנהגותי. מחובתו של בית הספר ליטול את מלוא האחריות, להקצות את המשאבים הנדרשים, ליצור את המסגרות הפנימיות הנחוצות ולהכשיר את הסגל בהתאם.
7. מצבי תפקוד: נוהל טיפול וניהול המידע
נראה מסובך: מי עושה מה?
לאחר שמצבי התפקוד הוגדרו והשתרשו בשפה המקצועית של "דרור",
נערכנו לחלוקת הסמכות והאחריות ולקביעת נהלים לטיפול בכל תחום.
המורים -
מדווחים אחת לרבעון על מצב התפקוד של התלמיד בכל התחומים.
מחנכי הכיתות -
ממפים את התפקוד בתחום החברתי ובתחום ההתנהגותי.
מקשר השכבה -
ממפה את השכבה בתחום הלימודי.
יועץ השכבה -
ממפה את התחום הרגשי. כמו כן, היועץ מכין לכל תלמיד שני מיפויים:
א. 'מיפוי עוצמה-חולשה' של הגורמים האישיים (רגשי, חברתי, קוגניטיבי, אקדמי)
ב. 'מיפוי תמיכה-מצוקה' של הגורמים החוץ-אישיים (בית ספר, משפחה, קהילה ויישוב).
היועץ מיידע את המחנכים והמורים ומנחה אותם כיצד להיעזר במקורות העוצמה והתמיכה של התלמיד
וכיצד לעקוף את נקודות החולשה והמצוקה.
8. מצבי תפקוד: הערכה
כיצד ניתן להעריך את השיפור ברמת התפקוד?
ההתקדמות או הנסיגה ברמות התפקוד של התלמידים ראוי שתהווינה אחד ממדדי ההצלחה או המחדל של בית הספר. לצורך כך יחידת ההערכה של בית הספר מעבדת 'מדד התקדמות לפי רמות התפקוד': מורה יכול להעריך את הצלחתו לפי מספר 'תלוי-מורה ומסגרת' בלימודים, שהיו בכיתתו בתחילת השנה לעומת סופה. מחנך יכול לבחון האם לאחר שלוש שנות חינוך עלה מספרם של ה'תורמים לאחרים' בכיתתו. מקשר שכבה יכול להציג לצוות החינוכי סיפורי הצלחה שניתן ללמוד מהם. מנהל יכול לקבל פילוח של תלמידים 'בסיכון' ולעקוב אחר הטיפול בהם וכו'.
האם אין בהיערכות כזו תוספת רבה מדי של עבודה למורים, למחנכים וליועצים?
המשימה אינה לעבוד יותר, אלא לעבוד בצורה מקצועית יותר. אם זו היערכות יעילה היא גם תחסוך זמן.
9. סיכום
בפרק זה תיארנו את ההיערכות הארגונית והמקצועית המקדימה לתהליך המיצוינות. בפרק הבא נתאר את ההיערכות של בית הספר לשיפור רמת התפקוד בלימודים.
לראשית הפרק
ראשי
מפת אתר
צור קשר
