התקייה השיתופית שלנו - הודעות, חומרי למידה וקישורים
בעלי תפקידים נוספים בצוות
מקשר: ורד קליר קלושינר
רציונל/פתיח
בהוראת התנ"ך אנו שואפים להנחות ולכוון את התלמידים ליצירתיות, לערכים, ולמיוחדות שיש בספר התנ"ך. בעבודת צוות משותפת נצליח להביא את התלמידים לעבודת חקר בתנ"ך.
התנ"ך מהווה חלק מן הלימודים ההומניסטיים, מנחילי תרבות וערכים. תכנית הלימודים, המיועדת לתלמידים בחינוך הממלכתי, מלמדת את רצף הסיפור של התהוות העם היהודי, את מסריו ואת ערכיו.
הקשר בין המקצוע לחזון הבית ספרי
קישור לחזון בית הספר -
מגמת הוראת התנ"ך היא ללמד את רצף הסיפור של התהוות העם היהודי, את מסריו של הספר וערכיו. הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל וטיפוח השייכות והזהות לעם היהודי.
הוראת התנ"ך מהווה בסיס לגיבוש השקפת העולם והזהות היהודית והישראלית של התלמיד. התנ"ך נלמד כחלק מהוויה תרבותית ובתהליך המבוסס על לימוד, שיח וחשיבה ביקורתית בקרב הלומדים. תכנית הלימודים מבוססת על ההנחה כי לימוד התנ"ך הוא הבסיס לגבוש השקפת עולם ולגבוש זהות יהודית וישראלית. התנ"ך נלמד, אפוא, כחלק מהוויה תרבותית, שהתגבשה ועודנה מתגבשת בזיקה לתרבות העולם, וזאת בתהליך המבוסס על לימוד, שיח וביקורת.
העמקה בתכנים הנלמדים דורשת פיתוח חשיבה בקרב הלומדים, לכן משולבות מיומנויות לימוד וחשיבה בשכבות הגיל השונות של חטיבת ביניים, כחלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים.
כמו כן נבחרו להדגשה ללימוד ניבים וביטויים שהפכו לנכסי צאן ברזל בשפה העברית, כדי להעשיר את עולמם התרבותי של התלמידים, לקרבם לשפת התנ"ך וליצור תשתית אסוציאטיבית משותפת.
ידע
מה כולל תחום הידע בקצרה עם קישור לתוכניות לימודים
מיומנויות להבנת הכתוב בתנ"ך (מיומנויות ידע וחשיבה) –
הלומדים יתמצאו במבנה ספר התנ"ך, יזהו הערות נוסח לפירוש הכתובים כגון: קרי וכתיב, הערות תיקון סופרים, יזהו את טעמי המקרא, כגון: סילוק, אתנח וזקף, ויצביעו על תפקידם בחלוקת הפסוק ובקריאתו, יתרגלו קריאה מדויקת ובהטעמה, בהתאם לניקוד ולטעמים המפסיקים, יפרשו פירושי מילים על פי ניתוח לשוני (שורש, זמני הפועל, ו"ו ההיפוך, מילות היחס, אותיות היחס, תחביר), יסבירו פירושים וצירופי מילים בהקשר של הטקסט המקראי, יאתרו מילים בעברית המקראית, ויסבירו את ההבדל בין משמען במקרא לבין משמען בעברית החדשה, יזהו מילים מנחות, ויסבירו את תפקידן בהבנת הרעיון בכתובים, יאתרו פירושי מילים באמצעות כתובים אחרים ובעזרת אמצעי עזר העוסקים בפירוש, יאתרו ויפרשו נתונים באמצעות כלי עזר, כגון: מאגרי מידע מתוקשבים, קונקורדנציה ואטלס ויבנו את ציר הזמן ויציגו עליו אירועים ותופעות.
מיומנויות להבנת המשמעות הרעיונית של הכתובים ולפיתוח יכולת השיח אודותם (מיומנויות חשיבה ומיומנויות תוך אישיות ובין אישיות) – הלומדים יציגו את המידע הנאסף וידעו לשחזרו בלשונם, להעריך אותו, לבקר אותו ולהסבירו לאחרים, יאתרו ערכים המיוצגים על ידי מצבים, דמויות והתרחשויות בטקסט המקראי, ידונו בערכים הללו, יערכו דיוני דילמה ויקיימו שיח ערכי ומכבד במהלך הלמידה, יחשפו עמדות, ערכים ורעיונות העולים מהכתוב, וישוו אותם לתפיסות אחרות, יביעו את עמדתם השקולה והמנומקת כלפי רעיונות וערכים בטקסט המקראי, יעלו טיעונים, השערות, מחשבות ורגשות לגבי מצבים, מעשים, התנהגויות, ואמירות העולות מהטקסט המקראי, ישתמשו במידע המופיע בטקסט המקראי לצורך בניית הסבר, נימוק וטיעון, יאתרו ויסבירו דמיון ושוני בין כתובים: ישוו התרחשויות ורעיונות, ויסיקו מסקנות מן ההשוואה, יזהו קושי, בעיה או דילמה העולים מהכתוב, ויציעו אפשרויות מגוונות לפתרונם. בכיתה ייערך דיון ושיח על העולה מן הדברים ויבחינו בין מסרים גלויים לבין מסרים סמויים בכתובים.
מיומנויות להבנת דרכי העיצוב הספרותי בתנ"ך (מיומנויות ידע וחשיבה) – הלומדים יאתרו יחידה טקסטואלית בתנ"ך ויבחינו בגבולותיה על פי התוכן, נוסחאות פתיחה וסיום, פרשיות פתוחות וסגורות ועוד, יזהו את הזיקה הקיימת בין יחידה טקסטואלית ספרותית לבין הקשריה הקרובים והרחוקים, יבחינו בין הסוגות המרכזיות בספרות המקראית כגון: פרוזה (סיפורי-נרטיבי, נאום, רשימות, חוק, משל) ושירה (מזמורים, שירה נבואית, שירה חכמתית, קינות), יזהו קשר בין הסוגות הספרותיות השונות, על אפיונן ודרכי עיצובן, לבין רעיונות ומסרים המובעים בהם, יזהו מאפיינים ודרכי עיצוב המשמשים בספרות המקראית לסוגיה (כדוגמת תקבולות, דגמים, דרכי הסיפר, חזרות, דימויים, מטאפורות, אנאלוגיות, מילים מנחות ועוד) ויאתרו ויזהו תופעות ספרותיות בתנ"ך (כדוגמת דו-שיח, מילה מנחה, אירוניה, מונולוג, לשון נופל על לשון, פערי מידע, רמיזות ועוד)
מיומנויות למקצועות נלווים למקרא – הלומדים יכירו אתרים היסטוריים אותנטיים מתקופת התנ"ך, וידעו להבחין בינם לבין אתרים שהמסורת המאוחרת קישרה אותם עם המסופר בתנ"ך, יבחנו ממצאים ארכיאולוגיים התורמים להארת התיאור המקראי, ומסייעים להבנת מגמות הכתובים המקראיים, יידעו להשתמש במקורות גיאוגרפיים להבנת תקופת המקרא על אתריה, ויכירו אזורים, דרכים וגבולות של ממלכות ושבטים בארץ ישראל ובמזרח הקדום, יזהו את הקשר בין נופי הארץ לשפת התנ"ך, על דימוייה, ישתמשו במקורות היסטוריים ככלי להבנת התנ"ך, ישוו טקסטים ספרותיים מן המזרח הקדום (מיתוסים, חוקים, שירה, חכמה ונבואה) לכתובים מקראיים, יזהו במדרשים, בספרות היפה לדורותיה ובאמנויות לסוגיהן, התייחסות אל הכתובים המקראיים ועמדות שונות כלפיהם ויזהו ביטויי לשון ומונחים המהווים נכסי צאן ברזל של השפה עברית עד לימינו.
אפשר להיעזר באתר משרד החינוך לפי תחומי דעת.
חטב
https://edu.gov.il/special/Curriculum/Junior-High/Pages/Junior-High-List-of-subjects-per-grade.aspx
חטע
https://edu.gov.il/special/Curriculum/High-School/Pages/High-School-List-of-subjects-per-grade.aspx
ערכים:
אפשר להיעזר באתר משרד החינוך לפי תחומי דעת
https://edu.gov.il/special/Curriculum/Junior-High/Pages/Junior-High-List-of-subjects-per-grade.aspx