שכבת ח - אני ביחס לקבוצה

"האדם דומה לאבן. כשהיא עומדת בפני עצמה – אין היא מחוללת מאומה, אבל כשמקישים אבן באבן – יוצאים ניצוצות אש. זה כוחה של חברותא" (ר' מלכוביץ')

חשיבותה של השייכות לקבוצת בני השווים עולה בגיל ההתבגרות. הקבוצה שאליה משתייכים המתבגרים מסייעת להם לברר את זהותם העצמית ולבססה באמצעות שאלות כמו: "מי אני? לאן אני שייך? במה אני ייחודי? במה אני שונה מהאחר?". זהותו של האדם נקבעת במידה רבה בעצם השתייכותו הקבוצתית. במדינת ישראל קבוצות רבות, שונות ומגוונות, לדוגמה: יהודים – ערבים, חילונים – דתיים, אשכנזים – ספרדים, ימין – שמאל, עשירים – עניים, מרכז – פריפריה ועוד. התמודדות עם סוגיות שונות המאפיינות יחסים בין קבוצות דורשת פיתוח מודעות עצמית באמצעות בחינה וחקירה של העמדות, של ההתנהגויות ושל הרגשות שלנו.

הציר "אני ביחס לקבוצה" שם דגש בטיפוח האדם כיחיד וכחלק ממארג חברתי תרבותי. לאחר שהתלמיד ביצע בירור אישי לבחינת מקומו כפרט ייחודי בתוך המשפחה ולאחר שהתוודע לסיפור משפחתו בכיתה ז, עליו להכיר את סביבתו ולברר את עמדותיו כלפי הקבוצות השונות שאליהן הוא שייך. פעילות במסגרת חברת השווים מאפשרת לילדים ליצור לעצמם זהות עצמית המנותקת מהזהות המשויכת שקיבלו במשפחתם, ומכשירה אותם לבנות מארג של יחסים חברתיים בכוחות עצמם ולהתנסות בהם.

אנו בקריית חינוך דרור מאמינים בצורך לטפח בקרב התלמידים גישה המאזנת בין היות כל אחד מהם אדם ייחודי ואוטונומי לבין היותם חלק ממארג חברתי ותרבותי.

בשכבה ח התלמיד לומד בקבוצות לימוד שונות ומגוונות. מבנה הכיתה האורגני מתפרק בחלק מהשיעורים ונוצרות קבוצות אחרות. תלמידי השכבה משתתפים באופן פעיל בגיחת של"ח ובמסע כוכב. פעילויות אלו מפתחות בקרב התלמידים תכונות הכרחיות לחיים בקבוצה, כמו: שיתוף פעולה, מנהיגות, השפעה, לחץ קבוצתי ועוד. נוסף על אלו בשיעורי ההיסטוריה והשל"ח לומד התלמיד על קיומן של דתות אחרות ושל תרבויות שונות.

מטרות ויעדים

  1. התלמיד יבין תהליכים קבוצתיים ויחסי יחיד-קבוצה בהקשרים יהודיים, ציוניים ואזרחיים.
  2. התלמיד יביע דעתו על סוגיות הנוגעות לתהליכים קבוצתיים וליחסי יחיד וקבוצה תוך התבססות על מקורות יהודיים, ציוניים ואזרחיים.
  3. התלמיד ישאף לפתח קהילה שחבריה ומנהיגיה מודעים לאחריותם כלפי קהילתם.