"דור מחדש ויוצר אינו זורק לגלי האשפה את ירושת הדורות. הוא בוחן ובודק, מרחיק ומקרב, ויש שהוא נאחז במסורת קיימת ומוסיף עליה. ויש שהוא יורד לגלי גרוטאות, חושף נשכחות, ממרק אותן מחלודתן, מחזיר לתחייה מסורת קדומה, שיש בה כדי להזין את נפש הדור מחדש" (ברל כצנלסון)

המשפחה היא אחת מקבוצות השייכות הראשוניות של בני האדם. כמו קבוצות שייכות רבות גם המשפחה מבוססת על היבטים נרחבים: לכל משפחה יש הקשרים תרבותיים, היסטוריים וערכיים שהיא מעוניינת להנחיל לדור הצעיר; ולכל משפחה יש גם סיפור שייכות, אשר מעוגן בעברה והוא בעל מסרים ערכיים מסוימים. כל אדם נדרש לתהות במהלך חייו היכן הוא עומד ביחס לסיפור המשפחתי שלו: במה הוא ממשיך אותו, מהם המסרים הערכיים שהוא מפנים בתודעתו ומשלב בעשייתו, במה אינו ממשיך אותו ומדוע.

הציר "אני ביחס לדורות במשפחתי" מעמיד במרכזו את חקר שורשי המשפחה. חקר זה שואב מן התרבות היהודית והכלל-אנושית ומחדד בקרב התלמידים את ההבנה שהם חולייה בשרשרת הדורות היהודית, הציונית והישראלית.

תלמיד השוקד על עבודת השורשים תהא זו עבורו התנסות בעבודת חקר על עברו האישי, המשפחתי והלאומי. אנו בקריית חינוך דרור מאמינים כי הבירור האישי של כל תלמיד את יחסו לסיפור המשפחתי שלו הינו אבן יסוד בבירור יחסו לסיפור הלאומי ככלל. מאחר שבניית הזהות נעשית מעצם טיבה ביחס לאחר, הרי העמקת תחושת השייכות לסיפור המשפחתי תאפשר לתלמיד לפתח את זהותו שלו, לברר את עמדותיו ואת רגשותיו ביחס לשייכות זו, להכיר את חזקותיו ולהביאן לידי מימוש.

תכנים הקשורים בחקר שורשי המשפחה מועלים בשיעורי החינוך ובשיעורי תנ"ך, תרבות ישראל ולימודי ארץ-ישראל, ואלה יספקו לתלמיד היבטים מעמיקים נוספים לצורך עבודת החקר האישית.

החקר האישי והתוצר הייחודי של כל תלמיד ותלמידה המתאפשרים בפרויקט השורשים, על אף מרכיבי מוצא רבים משותפים, הם ביטוי לשונות ולרב-גוניות בחברה הישראלית ככלל ובקהילת דרור בפרט. בהכנת עבודת השורשים באים לידי ביטוי מגוון ערכים המופיעים בחזון, כגון קבלת השונה, שייכות ומעורבות חברתית.

מטרות ויעדים

1. להתוודע לרבדיו השונים של סיפור השייכות המשפחתי של כל תלמיד, לזיקתו לסיפור השייכות הלאומי, לרבדים השונים של סיפורי השייכות המשפחתיים מן ההיסטוריה, היהודית והציונית, ולאופן שבו עיצבו היחסים הבין דוריים את זהותם של אנשים במשפחה.
2. לעודד הזדהות רגשית עם הסיפור המשפחתי כחלק מן המכלול של הסיפור היהודי והציוני.
3. לברר את יחס התלמיד – מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו לעולם הערכים והתרבות שמועבר במשפחתו.