"מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים."

(דוד בן-גוריון)

חשיבות המדינה בחייו של היחיד נעשית משמעותית עם קבלת תעודת הזהות. תעודת הזהות הניתנת לכלל האזרחים בגיל 16 משמשת בתפקיד כפול. מצד אחד היא מסמך פורמלי המאפשר למדינה לזהות את אזרחיה, להטיל עליהם חובות ולהקנות להם זכויות. מהצד האחר היא מאפשרת לאזרחים לזהות את עצמם אל מול הגופים השונים, הן הממשלתיים הן הפרטיים הדורשים זיהוי פורמלי. אולם תעודת הזהות, למרות שמה, אינה מספרת דבר על זהותם של המחזיקים בה. כלומר, אין היא מספרת על המשמעויות שאנשים שונים מקנים לזהותם כישראלים, כגון הזיקה שלי לארץ ולמדינה, המחויבויות שאני לוקח על עצמי כאזרח, האופן שבו אני מפרש את היחסים שבין המדינה לאזרחיה – לסוגיות כגון אלה התעודה אינה מספקת מענה ובהן אנו מעוניינים לעסוק בשנה זו.

הציר "אני ביחס למדינה" נוגע ברובדי העומק של הזהות, רבדים בלתי פורמאליים שאינם באים לידי ביטוי בתעודת הזהות הפורמאלית אך הם שמקנים משמעות עמוקה לזהותם של המחזיקים בה. בעוד תעודת הזהות אומרת "מה אתה" (באופן עובדתי), אנו נבנה את ה"מי אתה". דומה לכך היא ההבחנה בין המילה "זהות", הנובעת מהקביעה "זה הוא!", לבין המילה שהציע אליעזר בן יהודה, "מיהות", הנובעת מן השאלה "מי הוא?".

תלמידי כיתה י נמצאים בגיל ההתבגרות לקראת חיים בוגרים. המדינה מציינת זאת באמצעות הענקת תעודת זהות לכל אזרח שהגיע לגיל 16. תעודת הזהות מסמלת את הקשר של הפרט למדינה, לחוקיה ומוסדותיה. מה משמעות הדבר עבור בן ה- 16? זו ההזדמנות לברר זאת אתם.

אנו בקריית חינוך דרור מאמינים כי העלאת שאלות אלו בפעילויות חינוכיות ולימודיות במהלך השנה, תפתח בקרב התלמידים את יכולתם לראות את עצמם כפרטים אוטונומיים אשר מבררים את מרכיבי הזהות שלהם מחד גיסא, וכשייכים למדינה ולחברה הישראלית ומחויבים להם מאידך גיסא. השאלות הללו יועלו וילובנו מתוך מטרה לעודד בחירה מושכלת של השקפת עולם ואורחות חיים.

במהלך השנה יעברו התלמידים סדרת פעילויות המכוונות אותם לפעילות השיא שהיא קבלת תעודת הזהות. דוגמה לכך היא סדנה בת יומיים מטעם "גשר" העוסקת בזהות ומקום. הסדנה מעמידה בפני המשתתף את המורכבות של זהות יהודית-ישראלית ואת משמעותו של מקום כמרכיב מרכזי בעיצוב זהות אישית.

מטרות ויעדים

1. התל מיד יבחן את העמדות, הרגשות והמחשבות שלו ושל חבריו בנוגע לזיקה למדינת ישראל בהיותה מרכיב של בזהות היהודית-ישראלית.
2. התלמיד יעמוד את הערכים שעליהם מושתתת זיקתו למדינה ויקשור אותם למקורות מן התרבות היהודית, הציונית והאזרחית.
תועמק תחושת השייכות של התלמיד לארץ ולמדינה.
3. התלמיד יפתח חשיבה ביקורתית בנוגע ליחסים בין אזרחי המדינה למוסדות המדינה.