דף ראשי

היסטוריה של המטאל

מטאליקה

פאנטרה

סלייר

כניסת מנהל

סקר

הצגת להקות



חיפוש להקה

להקות

היסטוריה של המטאל


מטאל ("מתכת"), הוא זרם מוזיקלי, שהתפתח בשלהי שנות השישים באנגליה מתוך סגנונות הרוק, הבלוז והרוק המתקדם. המטאל מתאפיין לעתים קרובות במקצבים אגרסיביים, נגינה רועשת ומהירה, שימוש מרובה בדיסטורשן ובעיוותי צליל, סולואים טכניים וארוכים של גיטרה חשמלית ולעתים קרובות שירים בנושאים אפלים. להקות הרוק האנגליות לד זפלין, דיפ פרפל ובלאק סבאת' נחשבות ללהקות המטאל הראשונות.

במהלך שנות השבעים והשמונים, התפתח המטאל במקביל באנגליה, בארצות הברית ובגרמניה, והיה לאחד הזרמים המרכזיים ברוק, אשר אף התפתחה סביבו תרבות מעריצים. בשנות התשעים המטאל נדחק מהמיינסטרים, אך החל לפרוח מתחת לפני השטח ברבות מארצות אירופה, ובמיוחד בצפון היבשת. בארצות אלה קמו להקות חדשות, אשר לקחו את המטאל לכיוונים חדשים ורחוקים מהרוק המקורי, ובכך הפכו את המטאל לזרם מוזיקלי ותרבותי בפני עצמו, המפוצל לסגנונות רבים ושונים.

ההיסטוריה של מוזיקת ההבי מטאל הינה מקור לא אכזב לוויכוחים בקרב חובבי המוזיקה ומבקריה. הגל הראשון של להקות מטאל היה בשנים 1967-1974. להקות המטאל, אשר כאמור באו מהרוק, אימצו את מנהג אומני רוק לגדל שיער ארוך- מנהג שהפך למסורת בקרב יוצרי הסגנון, אשר נשמרה לאורך כמעט מעל ל-30 שנות קיומו עד היום. נקודה מעניינת בהיסטוריה של המטאל היא, שהרוב המוחלט של יוצריה, במיוחד ב"דור המייסדים", אך גם בהמשך, הוא גברים. נשים החלו להשתלב במידה מסוימת בסצינת המטאל רק בשנות התשעים ואילך. גם קהל המטאל תמיד היה מורכב ברובו מבנים, אם כי ביחס פחות קיצוני. כמו כן, למרות העובדה כי רבים מיוצרי המטאל המובילים בעולם הם אמריקאים, כמעט כולם לבנים, בניגוד לרוק הקלאסי, שצמח מהבלוז האפרו-אמריקני.

הגל החדש של הרוק הכבד הבריטי הקיף מאות להקות שקמו בשנים 1980-1984 (רובן לא שרדו), כשהמפורסמות שבהן הן איירון מיידן, דף לפרד ודאיימונד הד, אשר שילבו אלמנטים מהמטאל הבריטי של שנות ה-70 ומהפאנק הבריטי והייתה פופולרית מאוד בזמנה, גם בשוק האמריקאי. להקות אלו, ביחד עם מספר להקות לא-בריטיות, כגון מנוור האמריקאית, וואספ האמריקאית, גרייב דיגר הגרמנית, הלווין הגרמנית ומרסיפול פייט הדנית, מהוות את הגרעין של ההבי מטאל הקלאסי, המתאפיין ביצירות ארוכות ומורכבות, נגינה כבדה ואגריסיבית אך מלודית, שירה מלודית בקול חזק וגבוה, מיקוד על הרמוניה בין שתי גיטרות, ריפים אגרסיביים וסולואים ארוכים, טכניים ומהירים של גיטרה חשמלית. לצד הדגש החזק שניתן לכלי הנגינה, ובמיוחד לגיטרה חשמלית, בולטים במטאל הקלאסי הזמרים בעלי הקול הגבוה. המפורסמים שבזמרי המטאל הקלאסי בשנות השמונים שזכו לתהילה על קולם ועל שירתם רבת העוצמה הם רוב הלפורד (ג'ודס פריסט), ברוס דיקינסון (איירון מיידן), קינג דאיימונד (מרסיפול פייט) ואחרים.

Trash Metal

במהלך שנות השמונים להקות הת'רש מטאל, אשר לקחו את ההבי מטאל לכיוון טכני, מהיר, כבד, מלוכלך, חסר מלודיה ואנטי-ממוסחר. בארצות הברית פעלו ארבע להקות עיקריות, הנחשבות ללהקות האם של הת'רש האמריקאי: מטאליקה, מגהדת', סלייר ואנתרקס. שירים כגון "Master of Puppets" של מטאליקה משנת 1986 ו-"Angel of Death" של סלייר מאותה שנה הפכו להמנונים בקרב קהל המטאל, אשר זוכים לכבוד רב עד היום, אף בקרב צעירים שעוד לא נולדו כששירים אלו נכתבו. האלבום Kill 'Em All של מטאליקה משנת 1983 נחשב לאלבום הת'רש הראשון, אם כי להקות ת'רש שלא זכו לחשיפה רבה פעלו שנים בודדות לפני כן.

הת'ראש מתבסס על סגנון נגינה מהיר, הפכפך, בלתי יציב וגלי מאוד, המלווה בתיפוף מהיר במיוחד, המשרה הרגשה של "מכונת ירייה". בת'ראש מטאל יש דגש מיוחד על נגינה מהירה ביותר של גיטרה חשמלית, טכנית מאוד, ובדרך כלל לא-מלודית ובעלת צליל מאוד "מלוכלך" (שימוש בדיסטורשן כבד). יחד עם זאת, יש גם שירי ת'ראש בעלי קצב אטי יחסית, כגון "Territory" של ספולטורה או "Servent in Heaven - King in Hell" של קריאייטור. השירה לרוב צעקנית ופשוטה יחסית (בדומה לשירה המאפיינת את הפאנק), כמו למשל בשיר "Motorbreath" של מטאליקה או "Deathrider" של אנתרקס; או מעין דקלום אגרסיבי וצעקני של המלים, כמו בשיר "Angel of Death" של סלייר או "Betrayer" של קריאייטור. יחד עם זאת, ישנן גם להקות ת'ראש כגון מגאדת', שהוסיפו גוון מלודי לשירה, וישנן אף להקות ת'ראש, כגון דת' אנג'ל, איידולון ו3 אינצ'ז אוף בלאד, שסולניהן שרים בקול דק וגבוה, כמקובל במטאל קלאסי. בדומה למטאל הקלאסי, גם בת'ראש מטאל ישנ משקל רב לסולואים טכניים ומהירים של גיטרה חשמלית, ובניגוד למטאל הקלאסי, מקומה של הנגינה ביצירה הוא מרכזי יותר ממקומה של השירה.

מבחינת התכנים, ת'ראש מטאל מרבה לעסוק בנושאים פוליטיים, ובעיקר במלחמות, טרור, אלימות ודת (בדרך כלל שנאה לדת). למעשה, רבות מלהקות הת'ראש המובילות בעולם, ביניהן מטאליקה, מגאדת', סלייר וקריאייטור הן להקות פוליטיות מובהקות.

Death Metal

דת' מטאל ("מטאל מוות" - Death Metal) הוא תת־ז'אנר כבד וקיצוני בתוך זרם המטאל, שנוסד בארצות הברית באמצע שנות השמונים. המאפיין החשוב ביותר של הדת' מטאל, אשר מבדיל אותו משאר סגנונות המטאל הוא שירת הגראולינג- ביצוע ווקאלי בלתי מלודי, המורכב משאגות ונהמות נמוכות. הסגנון התחיל כתת־ז'אנר אשר צמח מן הת'רש מטאל, בהשפעת להקות ת'רש כגון סלייר, מטאליקה וונום. אלבומי הדת' הראשונים הם "Fuckin Death" של מאטסר משנת 1985 ו-"Scream Bloody Gore" של דת' משנת 1987.

למטאל יש המון סגנונות במהלך השנים המטאל התפתח ואימץ כמעט כל סגנון הנה טבלה של רוב הסגנונות של המטאל והלהקות שלהם סגנונות