משחק אחרון:

רג'ינה	5 - 1	מילאן

היסטוריית הסאן סירו:

הנשיא של א.ס מילאן בזמנו, פאירו פיראלי (1881-1956) החליט שלמילאן מגיע איצטדיון שייבנה ע"י מעצבים מיוחדים ויהיה בעל סגנון מיוחד ואקסלוסיבי, עבור הכדורגל. מאז, המגרש ללא מסלול אתלטיקה מסביב למגרש, מה שמאפשר לאוהדים השקפה נהדרת על כל הנעשה בכל רגע ורגע על כר הדשא. הפרוייקט נקבע לאדריכל אליסה סטאקיני והמהנדס-אלברטו קוג'יני. אבן הפינה הראשונה של הסן סירו, הונחה בתאריך ה-1 באוגוסט 1925. הבנייה הראשונית, הוגבלה תחילה ל-32 אלף מקומות ישיבה בלבד (20 אלף מקומות ישיבה, 12 אלף טריבונות עמידה). פאירו פיראלי העמיד דאז את אנטאו קארפאלי להיות מנהל האיצטדיון.

בניית האיצטדיון הושלמה בתאריך ה-15 בספטמבר 1926, והוענק השם "סן סירו". המשחק הראשון ששוחק באיצטדיון, היה הדרבי המילאנזי בין אינטר למילאן ב-19 לספטמבר 1926. אינטר עצמם, המשיכו לשחק ולארח קבוצות בארינה שלהם עד לעונת 1947-1948. מתחילת חודש פברואר, החל הסן סירו לארח את משחקיהם של הנבחרת הלאומית והפיק רווחים גדולים אשר הרשימו מאוד את עיריית מילאנו שהחליטה בשנת 1936, לרכוש את האיצטדיון בעבור סכום כסף לא מבוטל. הרוכשים מיד החליטו להקציב סכום כסף מרווחי המכירות בכדי לשפץ את איצטדיון הסן סירו ולהגיד את תכולתו והשיפוצים אושרו והחלו בשנת 1937. 2 היציעים המרכזיים של הסן סירו שופצו ותכולתם גדלה, בזמן ש-4 יציעים נוספים הוקמו בכל אחת מפינת האצטדיון. בנוסף, הוקם אזור תת קרקעי אשר שימש כחדר ההלבשה של הקבוצות, השופטים ועוד חדרי איחסון שכללו בתוכם מסמכים הקשורים למועדון, וכמובן מנהרה שאיפשרה מעבר קל ונוח של השחקנים מחדרי ההלבשה, אל כר הדשא. זריעת הדשא החדשה הותאמה במיוחד לסגנון הבנייה החדש. עבודות השיפוצים הסתיימו בתאריך ה-13 במאי, כאשר תכולת הסן סירו הייתה לא פחות ולא יותר מאשר 55 אלף מקומות ישיבה! המשחק שחנך את האיצטדיון המשדורג, היה בין נבחרות איטליה ואנגליה.
 

הנשיא של א.ס מילאן בזמנו, פאירו פיראלי (1881-1956) החליט שלמילאן מגיע איצטדיון שייבנה ע"י מעצבים מיוחדים ויהיה בעל סגנון מיוחד ואקסלוסיבי, עבור הכדורגל. מאז, המגרש ללא מסלול אתלטיקה מסביב למגרש, מה שמאפשר לאוהדים השקפה נהדרת על כל הנעשה בכל רגע ורגע על כר הדשא. הפרוייקט נקבע לאדריכל אליסה סטאקיני והמהנדס-אלברטו קוג'יני. אבן הפינה הראשונה של הסן סירו, הונחה בתאריך ה-1 באוגוסט 1925. הבנייה הראשונית, הוגבלה תחילה ל-32 אלף מקומות ישיבה בלבד (20 אלף מקומות ישיבה, 12 אלף טריבונות עמידה). פאירו פיראלי העמיד דאז את אנטאו קארפאלי להיות מנהל האיצטדיון.בניית האיצטדיון הושלמה בתאריך ה-15 בספטמבר 1926, והוענק השם "סן סירו". המשחק הראשון ששוחק באיצטדיון, היה הדרבי המילאנזי בין אינטר למילאן ב-19 לספטמבר 1926. אינטר עצמם, המשיכו לשחק ולארח קבוצות בארינה שלהם עד לעונת 1947-1948. מתחילת חודש פברואר, החל הסן סירו לארח את משחקיהם של הנבחרת הלאומית והפיק רווחים גדולים אשר הרשימו מאוד את עיריית מילאנו שהחליטה בשנת 1936, לרכוש את האיצטדיון בעבור סכום כסף לא מבוטל. הרוכשים מיד החליטו להקציב סכום כסף מרווחי המכירות בכדי לשפץ את איצטדיון הסן סירו ולהגיד את תכולתו והשיפוצים אושרו והחלו בשנת 1937. 2 היציעים המרכזיים של הסן סירו שופצו ותכולתם גדלה, בזמן ש-4 יציעים נוספים הוקמו בכל אחת מפינת האצטדיון. בנוסף, הוקם אזור תת קרקעי אשר שימש כחדר ההלבשה של הקבוצות, השופטים ועוד חדרי איחסון שכללו בתוכם מסמכים הקשורים למועדון, וכמובן מנהרה שאיפשרה מעבר קל ונוח של השחקנים מחדרי ההלבשה, אל כר הדשא. זריעת הדשא החדשה הותאמה במיוחד לסגנון הבנייה החדש. עבודות השיפוצים הסתיימו בתאריך ה-13 במאי, כאשר תכולת הסן סירו הייתה לא פחות ולא יותר מאשר 55 אלף מקומות ישיבה! המשחק שחנך את האיצטדיון המשדורג, היה בין נבחרות איטליה ואנגליה.

תחילתה של מלחמת העולם, שינתה את הכל ולאחר עונת 1942-1943, נסגר הסן סירו לכמה שנים טובות (רעות). האיצטדיון נפתח מחדש בשנת 1946 עם סיום המלחמה, ואירח את המשחק הבינלאומי הראשון לאחר סיומה של המלחמה בתאריך ה-1 בדצמבר, בין נבחרת איטליה לבין נבחרת אוסטריה. בשנת 1947, ראש עיריית מילאנו-אנטוניו גרפי ושר הספורט האיטלקי-גידו מאצלי הציעו לשפץ את האיצטדיון שוב ולהרחיב את תוכלתו. מטרת השניים הייתה, להביא את הסן סירו עד לידי מצב של 150,000 מקומות ישיבה!! אך לצערם, הלך הדברים לא היה כפי שרצו ורק בתאריך ה-3 במרץ 1952, אושרו עבודות השיפוצים כאשר המטרה היא להרחיב את הסן סירו ולהביאו למצב של 100,000 מקומות ישיבה, 50 אלף פחות מרעיונם המקורי. העבודות החלו, והמהנדסים שמו דגש ל-2 היבטים חשובים: האחד, לשמור על טווח הראייה המצויין בין מקומות הישיבה לבין כר הדשא, כמו שהיה לפני כן. השני היה לא לשנות את המבנה הצורתי של האיצטדיון כפי שהיה קיים ואת יסדותיו.

לקראת חציה השני של שנת 1955, אישרה מועצת העיר מילאנו את בניית מגרש החנייה הראשון מסוגו בצדו הצפון מערבי של האיצטדיון. בשנת 1957, החלו המשחקים להתקיים גם בערבים, כאשר בסן סירו הותקנה תאורה חכמה שפעלה גם בשעות הערב. 200 תאורות של זרקורים בעלי 1500 ואט הותקנו על ארבעה עמודי התאורה באורך של כ-13 מטר כל אחד. בשנת 1969, בזרקורים הותקנו מנורות חדשות יותר ובהירות יותר, אשר נתנו אור גדול יותר והעצימו את חווית המשחק בשעות הערב.
האיצטדיון המשיך להתנהל כרגיל, ובשנת 1980, הוחלט להקדיש את שמו של הסן סירו לשחקן העבר הגדול "ג'וזפה מיאצה". התאריך המדוייק בו הוחלף שמו של הסן סירו בשם "סטדיו ג'וזפה מיאצה" היה ה-3 למרץ.

בשנת 1990, הגישה ההתאחדות האיטלקית לאירגון פיפ"א בקשה לארח את משחקי המונדיאל, ונענתה בחיוב. סטדיו ג'וזפה מיאצה נבחר לארח את טקס הפתיחה המסורתי ומיד בסיומו את המשחק שפתח את הטורניר בין נבחרת ארגנטינה לנבחרת קמרון. באופן מיידי, הוחלט לשדרג את האיצטדיון פעם נוספת, על ידי הוספת שלב/טבעת שלישית של יציעים. הפרוייקט אושר ע"י מועצת העיר מילאנו בשנת 1987, עם לא פחות מאשר 165 חברות שהציעו חוזים על מנת לממן את השיפוצים. השיפור הניכר שהיה ניתן לראות באופן מיידי היה הוספת השלב/טבעת השלישית שנבנתה על מבנה חדש ועצמאי במקום על המבנה הקיים. 11 מגדלי מדרגות הוצגו בתוכנית, 4 מתוכם בגובה של כ-51 מטרים, אשר תומכים בגג העשוי מחלקו בזכוכיות. החלק העיקרי של משטח הדשא במיאצה, יישאר בלתי מכוסה בכדי לאפשר לאור השמש לחדור אליו ומתחתיו הותקנה מערכת חימום טכנולוגית אשר אמורה לשלוט על טמפרטורת הדשא.

האיצטדיון החדש, לא היה צריך יותר מדי זמן בכדי להיכנס לתרבות הכדורגל העולמית. קמרון ניצחה את ארגנטינה במשחק הפתיחה של מונדיאל 90, בזמן שמילאן הפכה לכוח עצום ומשמעותי ושלטה בכדורגל העולמי באותה עת. לעולם לא נוכל לשכוח את המשחק הקלאסי בין מערב גרמניה ולבין הולנד במונדיאל 90. באחרונה, האירוע הבלתי נשכח שאנו נזכור מהאיצטדיון היה התבוסה הענקית אשר הנחילה מילאן לאינטר בדרבי המילאנזי, 6-0, וגם בעונת 2001/2002 לא נשכח את אירוח גמר הצ'מפיונס ליג אשר הפגיש בין באיירן מינכן הגרמנית ובין ולנסיה הספרדית, מפגש שבסיומו הניפה באיירן מינכן את הגביע לאחר דו קרב פנדלים מותח.
הסן סירו הפך לאמפיתאטרון ולאחד ממקדשי הכדורגל הגדולים באירופה כאשר, חלומם הרטוב של כל השחקנים בעולם הוא לדרוך על כר הדשא ולקחת חלק פעיל במשחק במסגרת רשמית. זוהי מתנה נהדרת שקבוצה כמו א.ס מילאן זוכה לבמה מפוארת כמו הסן סירו, בו היא תוכל להציג לראווה את שחקניה ואת כישוריה.
 

תפריט ראשי

עמוד ראשי

הליגה

סגל הקבוצה

מידע כללי

היסטרית המועדון

הישגים
 

האיצטדיון

האוהדים

תמונות

הרשמה למועדון אוהדים

לינקים

התחברות

כניסת מנהל

האתר נבנה ע"י שרון שני

Email