הצחוק הוא ביטוי חיצוני למצב רוח משחקי הצחוק הקלאסי יופיע אצל ילדים בעת משחקים, והקולניות שבצחוק מכריזה לכל שאר המשתתפים שהתנהגות העכשווית "אינה אמיתית" אלא היא משחקית, וכאשר אחד הילדים יחצה את הגבול שבין המשחקיות להתנהגות תוקפנית קולות הצחוק יפסקו מיד. הצחוק אצל הבוגרים מבטא רגשות מורכבים יותר (כגון הומור) , אך עדיין בליבתו גם ההומור הוא משחקיות.

איבוד הגמישות: כאשר אדם מאבד את גמישותו וגופו אינו מסוגל להסתגל למצב בו נמצא הולם שסביבו, זה מצחיק. לדוגמא: כאשר אדם רץ ברחוב, לפתע עוברת מולו עגלת-תינוקות: הוא נעצר במקום כדי לא לפגוע בעגלה, אך כיוון שגופו התרגל לרוץ, האדם מועד ונופל.

חריגה מהנורמה: דברים לא נורמליים כמו אדם ההולך עם מצנפת לילה ופיג'מה באמצע הרחוב מעוררים צחוק, במיוחד כאשר יודעים שהדבר אינו הפרעה נפשית כלשהי, אלא מכוון להצחיק. מקור לגורם הזה היה חלק מהפואטיקה מאת אריסטו, כשאמר שחריגה מהנורמה תהיה מצחיקה רק אם היא מתקיימת על הבמה.

בתהליך הצחוק מתכווצים שרירים שונים בגוף - ובעיקר הסרעפת ושרירי הפנים , ועקב כך מוצא אויר מהריאות בלחץ תוך השמעת קולות צחוק , כך גם דמעות והסמקה מואד אופיניים לצחוק אינטנסיבי הקולניות שבצחוק נועדה להכריז וליצור הבחנה בין התנהגות אמיתית לבין התנהגות לא אמיתית ועל כן גם לא מאיימת.
משחקיות הינה התנהגות נפוצה בקרב בעלי החיים, ומהותה היא חיקוי של מצבים אמיתיים שמצריכים מיומנות בכדי להתמודד עימם, ועל כן גם ההכרזה על ה"משחקיות" תהייה מצוייה אצל אותם בעלי חיים שמשחקים
אצל בעלי החיים החברותיים כגון האדם, המשחקיות משמשת גם (ואולי בעיקר) לאינטראקציה ולהידוק הקשרים והמעמדות שבקהילייה, ומקלה על ההכרות שבין הפרטים, ועל כן שיחות הווי מאופיינים בצחוק מתמשך לכל אורכם.
על ידי הצחוק הצוחק יכול לומר לצופים שהתנהגותו המאיימת לכאורה - בעצם איננה מאיימת כלל, כגון טפיחה אדירה וחברית על השכם וכדומה , אך לעיתים סיטואציה שבה התנהגות תוקפנית של חבורה כלפי זר תתפרש אצל בני החבורה כמשחק שיאופיין בצחוק קולקטיבי של בני החבורה , ואילו לגבי הזר מדובר באיום או התקפה חד משמעית , וזה הצד האפל של ההומר
ניואנסים התנהגותיים של הצחוק :מבוכה - בן אדם נבוך עלול לאמץ את הצחוק בכדי להסתיר את מבוכתו - כמו אדם מפוחד שחש בצורך להסתיר את חרדתו אל מול סיטואציה מאיימת יאמץ את הצחוק בכדי להתל בצופים שיגזימו בכוחו בהניחם שההסיטואציה קטנה עליו עד כדי שהוא מתייחס אליה כאל משחק
כמו כן ההירכיה - שבעל המעמד הגבוה כמו רודה בבן המעמד הנמוך יותר , ועל כן מעידה של רם מעלה בשפת גוף שסותרת את רום מעמדו מהווה לאלו שמתחתיו מעין שיחרור שיתבטא בצחוק , כך המבוגר שמועד לעיני הילדים , או המלך הנתפס ערום על ידי נתיניו , או אדם בעל ארשת רצינית שנתפס בנפיחה קולנית