היכל הספורט על-שם יוסף בורשטיין (אין קשר לטל), שממוקם בשכונת יד-אליהו שבתל-אביב,
הוא אחד האייקונים המזוהים ביותר עם מועדון הכדורסל מכבי ת''א מאז תחילת שנות ה- 70,
ומסמל את עוצמתו הגדולה גם בארץ וגם באירופה.
מכבי משחקת באולם הוותיק, שמכיל 10,000 מקומות ישיבה נכון להיום, כבר למעלה משלושה עשורים, למרות שההיכל הוא אינו רכושו של המועדון אלא נמצא בבעלות החברה להיכלי ספורט, המנהלת אותו עבור עיריית תל-אביב.
הדיבורים על בניית בית למכבי, שיכלול בין השאר אולם משלה,
נמתחים כבר על-פני כמה עשורים טובים, כשכל פעם נתקל הפרוייקט בקשיים בירוקרטיים כאלו ואחרים שדוחים אותו שוב ושוב.
גם כשלבסוף ייבנה המתחם הזה, כפי שראוי שיהיה לאימפריה בסדר הגודל של מכבי, אין ספק שההיכל ביד-אליהו יישאר ה-בית של מכבי, ובמיוחד של אוהדיה הרבים שהתרגלו אליו כל-כך.
אירוע הפיינל-פור, שנערך בסוף עונת המשחקים 2003/2004 בהיכל, התווסף לשורה ארוכה של אירועים מרשימים והיסטוריים שהתקיימו בהיכל: גמר גביע אירופה לאלופות 1972, פיינל-פור 1994, ה''יורוסטארס'' של 1997, משחקי פרידה מרשימים שנערכו לכבוד כוכבי מכבי מול נבחרת אירופה וקבוצות צמרת, וביקורים של קבוצות מה- N.B.A, כשהאחרון שבהם היה ביקורה של המיאמי היט בשנת 1999.
כמובן שמעבר לבונוסים האלה, נהנה ההיכל משנים רבות של משחקים מרתקים, דרמות מורטות עצבים, רגעים מרגשים וגם אכזבות מרות. מאז עונת 1976/77, ולמעט עונת 1993/94, אירחה מכבי את מיטב הקבוצות האירופיות במסגרת גביע אירופה לאלופות, הליגה האירופית, הסופרוליג והיורוליג, וספק אם יש עוד היכל כדורסל אירופי שקירותיו ראו ושמעו כל-כך הרבה כדורסל אירופי משובח.
ההיכל ביד-אליהו משמש, כמובן, גם כמגרשה הביתי של מכבי בליגה הישראלית, וגם כאולמה הביתי של נבחרת ישראל והאכסניה של אירועי חצי-גמר וגמר גביע המדינה, למעט השנים האחרונות בהן נאלץ האירוע לנדוד למקומות אחרים וראויים-פחות. בעונת 2002/03 חזר האירוע להיכל ביד אליהו, שהחזיר הרבה זוהר ואווירה למפעל הגוסס.
לבסוף - אי אפשר לדבר על יד אליהו מבלי להזכיר את החלק המפורסם והחשוב ביותר שבו - שער 11 (שהוא למעשה שער 12), שהפך מזמן כבר למותג בכל הקשור למכבי ת''א. זהו השער שמכיל את האוהדים השרופים ביותר, שדוחפים את הקבוצה קדימה ומובילים את העידוד בהיכל כולו. דורות של אוהדים עברו בשער הזה, ועדיין הסמל נשאר חזק ומשמעותי לאורך כל השנים הללו.
