מיום תחילת התפתחות אומנויות הלחימה ידוע כי זהו אינו סתם עוד ענף ספורט אלא הרבה יותר מכך, זוהי דרך חיים.
דרך חיים משמעה שניתן להסיק מענף זה לקחים אשר יכולים לשמש אותנו בחיי היומיום וללמד אותנו כיצד להמצא במצבים שונים שהם לאוו דווקא מצבים של קרב או התגוששות ברחוב.
אומנות הלחימה באה לעזור לנו להכיר את הגוף, להכיר את היכולות שלנו וכמובן לשפר את הבטחון העצמי.
אומנויות לחימה (כולן באשר הן) באות להראות לנו שתמיד יש פיתרון, אפילו במצבים הכי קשים, וכדי להגיע לפתרון זה אנו עושים פעולות מסוימות שיקדמו אותנו למטרה.
ובדיוק כמו שאין אנו עושים שום דבר בחיים סתם וללא מטרה (אלא כדי להגיע לתוצאה מסוימת) כך גם בפומסה, שום תנועה שתפגשו בפומסה אינה תיהיה חסרת מטרה, מאחורי כל תנועה יש רעיון, ייעוד ותכלית ואת הדברים הללו כל לוחם טאיקונדו, אפילו בתחילת דרכו, חייב לדעת.
חשוב לזכור שהפומסה זה לא סתם "אוסף תנועות" שבא במטרה לאמץ את הגוף וזה אפילו רחוק מאוד מזה, כל תנועה בפומסה באה לדמות קרב אמיתי, חסר חוקים (בניגוד לטאיקונדו תחרותי) שכולל בתוכו אמצעים של הגנה עצמית וכמובן לחימה נגד יותר מיריב אחד.
|