מקור השם הוא, לפי סברה אחת, מהשפה הארמנית, ופירושו המילולי הוא "אשת ירח", מה שמעלה את האפשרות שהאמזונות היו כוהנות של אלת הירח, או ביצעו פולחן דתי שמתמקד בירח. לפי סברה אחרת מקור השם הוא מהשפה הפרסית והוא גרסה של המילה "לוחמים". המילה אמזונה בגרסאות היווניות שלה מתפרשות בעברית כ"חסרות שד".
כנראה שמקור האגדה הוא במפגשים היוונים עם הנשים הלוחמות מקרב הסקיתים, אולם יש סברה שמקורה הוא מזרחי יותר מאזור פרס, בשל תיאור האמזונות בלבוש פרסי. היוונים הקדמונים התפלאו בכל פעם מחדש מהיפוך התפקידים חסר התקדים ואף כינו את האמזונות ברבריות.
האמזונות מתוארת כפרשיות מעולות, בעלות מיומנות גבוהה בקשתות, שמשלח ידן היה ביזה ושוד. לפי האגדה נהגו האמזונות לכרות את שדן הימני, כיוון שהפריע להן לירות בקשת, ולעיתים נלחמו בזמן שהן מיניקות
האגדות היוונית המתייחסות אליהן תיארו לרוב את יחסן אל גברים כמשפיל ואדנותי: הגברים שימשו להם כעבדים, משרתים ומרביעים. לפי האגדה כל הילדים הזכרים שנולדו לאמזונות ננטשו למוות, והבנות גודלו להיות לוחמות.
שתי מלכות אמזוניות מתוארות במיתולוגיה היוונית. הראשונה, היפוליטה, נהרגה על ידי הרקולס, כאשר נשלח כחלק מ-12 משימותיו להביא את חגורתה. המלכה האמזונה פנתסיליאה ערכה דו קרב עם הגיבור ההלני של מלחמת טרויה אכילס, והפסידה. אכילס, לאחר שהסיר את שריונה בעת שגססה, הספיק להתאהב בה לפני מותה, וזו לחשה לו "אין דבר, ניפגש במהרה אצל האדס". סיפורים מיתולוגים על גיבורים שביקרו בשאול, מתארים את השניים מאוחדים שם.
התלמוד מזכיר את האמזונות במסכת תמיד, ל"ב ע"א שבה מתואר ביקורו של אלכסנדר הגדול בממלכת האמזונות, שם אכל כיכרות לחם עשויות זהב.
הנהר הדרום אמריקאי האמזונס גם קרוי על שם האמזונות. הסיבה לכך נטועה במסע המחקר של מגלה הארצות הספרדי פרנסיסרו דה אורליאנה שהיה האירופאי הראשון ששט בו. במהלך מסעו הוא הותקף על ידי ילידים לובשי חצאיות, שירו עליו בקשתות. הוא החליפן באמזונות האגדתיות.
בתחילת התקופה המודרנית, המלה שמשה כדי לציין נשים עצמאיות וחזקות, בניגוד לדימוים הסטריאוטיפים של נשים כחלשות ופסיביות. המילה אמזונה משמשת גם לתיאור אישה חסרת שד.