בעלי חיים / עתירה לבג"ץ נגד המועצה לניסויים בבעלי
חיים
אין כללים לניסויים בבעלי חיים
בישראל
מאת תמרה טראובמן
מאז הקמתה בשנת 1995 ועד היום לא קבעה "המועצה לניסויים בבעלי
חיים" כנדרש בחוק את הכללים לביצוע ניסויים בבעלי חיים.
מנתונים שנחשפו אתמול והועברו לידי "הארץ" על ידי המועצה,
מתברר כי בששת החודשים הראשונים של שנת ,2000 אוניברסיטאות,
מרכזי מחקר וחברות מסחריות ביצעו ניסויים בלמעלה מ-73,725
עכברים וחולדות, 186 כלבים, 50 חתולים, ובעוד אלפי עופות,
ארנבות, חזירים, קופים ובעלי חיים אחרים. אחד התפקידים
העיקריים של המועצה - כפי שנקבע בחוק - הוא לפקח ולוודא
שהניסויים בחיות מתבצעים רק כאשר הדבר הכרחי ושהסבל שנגרם להן
קטן ככל האפשר.
המועצה מורכבת מעשרים נציגים של האקדמיה, משרדי ממשלה ותעשייה,
ושלושה נציגים של הארגונים למען בעלי חיים. נציגי ארגוני החיות
אומרים כי הם מפצירים במועצה ובמשרד הבריאות לקבוע את הכללים
לעריכת ניסויים מזה זמן רב. בחודש שעבר הגיש עו"ד גילעד רוגל
בשם "העמותה נגד ניסויים בבעלי חיים", עתירה לבג"ץ בה הוא מבקש
מבית המשפט לחייב את המועצה לקבוע את הכללים לביצוע הניסויים
לאלתר. כמו כן, ביקש עו"ד רוגל לאסור על ה"וועדה למתן היתרים
לעריכת ניסויים בבע"ח" (הגוף הממונה מטעם המועצה על מתן
ההיתרים) להמשיך ולהנפיק היתרים עד אשר ייקבעו הכללים. השופט
אליהו מצא הוציא צו על תנאי שבו הוא הורה למועצה ולמשרד
הבריאות לנמק מדוע לא ייקבעו כללים ומדוע לא יאסרו על הנפקת
היתרים חדשים. בחודש הבא עתיד להתקיים הדיון בעניין.
תוך כדי הדיון המשפטי התבררו כמה מאורחות פעולתה של המועצה,
אשר פועלת בדרך כלל תחת מעטה סודיות. עינת מגד, ששימשה במשך
שנתיים כנציגת השרה לאיכות הסביבה במועצה אומרת כי ישיבות
המועצות התנהלו "כמו משהו חשוך, שלא מחובר למציאות של היום".
המועצה הוקמה בעקבות חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)
שעבר בכנסת לפני כשש שנים. על משרד הבריאות הוטלה האחריות
להקים את המועצה. חבר הכנסת אברהם פורז, מי שיזם את החוק, אומר
היום כי בחוק נקבע סעיף סודיות כדי להבטיח הגנה על סודות
מקצועיים של חוקרים וחברות מסחריות ולא כדי שתוטל סודיות גורפת
על כל דיוני הוועדה. ואולם לדבריו, היו"ר הקודם של המועצה,
פרופ' רמי רחמימוב והיו"ר הנוכחי פרופ' שרגא סגל, החליטו להטיל
סודיות מוחלטת על דיוני הוודעה.
בעקבות העתירה לבג"ץ אמור היום להתקיים דיון במועצה על ניסוח
הכללים לניסויים בבעלי חיים.
דוברת האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים, איילת סלעי-רייז, אומרת
כי העובדה שהמועצה לא פירסמה עד היום את הכללים כנדרש הינה חלק
ממעטה הסודיות שאופף את המועצה. בהתייחס למשרד הבריאות
ולמועצה, נכתב בעתירה כי הצהרתם "כי יעשו את 'המרב והמיטב'
ניתנה למראית עין בלבד, הואיל ועד עצם היום הזה לא טרחו
המשיבים לפרסם את הכללים ברשומות והם מותירים את תחום הפיקוח
וההגבלה על ביצוע הניסויים, כשהוא פרוץ ומופקר לחלוטין".
על פי החוק, עם הקמתה היתה צריכה המועצה לקבוע כללים מפורטים
לביצוע ניסויים בבעלי חיים. בין היתר, היתה צריכה המועצה לקבוע
את גודל הכלובים בהם יוחזקו החיות במהלך הניסויים, את תנאי
החזקתם בבית החיות, לאיזו הכשרה זקוק אדם הרשאי לטפל בהם וכן
את אמצעי המתת החיות עם תום הניסויים.
ואולם, בפועל, החליטה המועצה לאמץ במלואם את הכללים שקבעה
המועצה הלאומית למחקר של ארה"ב. כללים אלו לא תורגמו מעולם על
ידי המועצה ולא פורסמו ברשומות, כנדרש בחוק. יש לציין, כי
כללים אלו פחות מחמירים מהכללים הנהוגים באירופה.
ד"ר זלינה בן גרשון מלשכת המדענית הראשית במשרד הבריאות וסגנית
יו"ר המועצה אומרת כי במסמכים רשמיים אשר נשלחו לכל המוסדות
אשר הורשו לבצע ניסויים בבעלי חיים, נכתב כי עליהם לפעול על פי
הכללים האמריקאיים. אבל לדבריה, המועצה מעולם לא שלחה את
הכללים הללו למוסדות. בן גרשון סבורה כי אי פרסום הכללים הינו
"פגם טכני בלבד".
בעתירה נטען בתגובה כי הכללים שהיה על המועצה להתקין הם "תקנות
בנות פועל תחיקתי לכל דבר ועניין, הם טעונים פרסום ברשומות.
למותר לציין, כי אימוץ גורף של כללים בשפה האנגלית אינו בא
במקום חובת התקנת כללים בשפה העברית ופרסומם ברשומות. לפיכך,
'כללים' אלה נעדרי תוקף חוקי, ותוקפם כאין וכאפס".
לדברי פרופ' רחמימוב, מי שכיהן עד לפני כשנה בתפקיד יו"ר
המועצה, בשעה בה המועצה החליטה לאמץ את הכללים האמריקאיים
עדיין לא היה קיים תקן אירופי אחיד לקיום ניסויים. "אם חברה
ישראלית מפתחת תרופה, שנבדקה בשיטות שאינן מקובלות בארה"ב אז
מינהל המזון והתרופות האמריקאי לא יאשר שימוש בתרופה בארה"ב",
אמר פרופ' רחמימוב.
לדברי ד"ר בן גרשון, הוועדה למתן היתרים לעריכת ניסויים בבעלי
חיים - הגוף הממונה מטעם המועצה על מתן היתרים - אישרה את כל
הבקשות של המוסדות השונים לעריכת ניסויים. למעשה, רק מעט בקשות
הובאו לפני הוועדה, זאת, משום שכל מרכזי המחקר, האוניברסיטאות
וחברות מסחריות העורכות ניסויים בבעלי חיים, הקימו "ועדות
פנימיות" - המורכבות מנציגי המוסד עצמו. יש לציין, כי החוק
מתיר הקמת ועדות אלו וכן שהמועצה אישרה את הקמתן.
חברת המועצה לשעבר מגד אומרת כי "העבודה של המועצה בכל הזמן
שאני ראיתי לא היתה עבודה מעמיקה. האפשרות של חבר מועצה להצביע
בעד או נגד נורא מוגבלת".
"למעשה", אומרת חברת המועצה, "המועצה תיפקדה כחותמת גומי,
מכונת אישרור ולא היה שום דיון מעמיק ורציני בחלופות
לניסויים".
מגד סבורה שאין זה זה ראוי ש"מוסד יאשר את הניסויים שלו עצמו".
כמה מחברי המועצה אומרים כי העברת הסמכות לאישור הניסויים
לוועדות הפנימיות כמעט ורוקנה את המועצה מכל תוכן.
חבר המועצה מטעם ארגוני בעלי החיים, אנדריי מנשה, אומר כי "מה
שנותר לנו זה לעבור על הדו"חות שמגישים המוסדות פעמיים בשנה
ולראות האם לכאורה ובדיעבד מישהו עבר על החוק".
פרופ' רחמימוב אומר כי המצב מאז נכנס החוק לתוקפו השתפר
ולדבריו, "אנחנו עדיין מתחת לגרמניה ושווייץ אבל בין שאר
הארצות המערביות אנו נמצאים במקום גבוה מאוד מבחינת דאגה לבעלי
חיים בניסויים".
ראשי
מפת אתר
צור קשר