חזרה
רקע והיסטוריה מוקדמת
בשנת 1915 קידם רודריק ג’ימס “ג’ס” מקמהן, סבו של יושב הראש הנוכחי, וינס מקמהן הבן, קרב אגרוף בין ג’ס וויליארד וג’ק ג’ונסון. בקרב זה, שהתרחש ב-5 באפריל, איבד ג’ונסון את תארו לג’ס וויליארד בהוואנה, בירת קובה. עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1925 הצטרף מקמהן אל טקס ריקרד בקידום ארועי אגרוף באולם מדיסון סקאוור גארדן בניו יורק. באותה תקופה הארגון של ג’ס מקמהן התרכז בעיקר בארגון ערבי אגרוף ושירה או קונצרטים.
רק משנת 1935 עברו המקמהנים לעסוק בהיאבקות מקצועית. וינס מקמהן, בנו של ג’ימס מקמהן, החל לקחת חלק גדול בניהול העסק, במיוחד בצד ההיאבקות. אולם משפחת מקמהן לא יכלה לקדם קרבות וארועי היאבקות במדיסון סקאוור גארדן בעקבות שנאתו של שותפם לעסקיהם הקודמים, טקס ריקרד, לספורט הזה. המדיניות הפכה מאוחר יותר, הודות למאמציו של שטוטס מנדט והמיליונר ברנר מקפדאן.
חזרה
ה-CWC וה-WWF
בינואר 1953 השתלטו וינס מקמהן, בנו של ג'ס, ומקדם ההאבקות שטוטס מנדט על קבוצת ההיאבקות באזור הצפון-מזרחי בארצות הברית שהייתה חלק מאיגוד ההיאבקות ה-NWA. הקבוצה הזו הכתירה אלוף בלתי מעורער שעבר מחברת היאבקות אחת לאחרת והגן על תאריו ברחבי העולם. חברתו של מקמהן נקראה Capitol Wrestling Corporation או בקיצור CWC.
במקור הריצה חברה זו מופעים באולם "טרנר", שהיה בעל 2,000 מקומות ישיבה. לאחר מכן גדל הארגון והשפעתו השתרעה גם באזורי ניו אינגלנד, ניו יורק, ניו ג'רזי ופנסילבניה. הארגון הגדיל את רווחיו באופן ניכר לאחר שחתם על חוזה עם ערוץ טלוויזיה מקומי. בשנת 1956 התחילה חברת CWC לשדר תוכניות היאבקות בשידור ישיר. CWC שלטו בהיאבקות בצפון-מזרח ארצות הברית באמצע המאה ה-20, כשההיאבקות עדיין הייתה מחולקת למחוזות.
חזרה
WWF
ב-1963 היה "נער הטבע" באדי רוג’רס אלוף איגוד ההיאבקות NWA והקרבות שלו נקבעו על ידי מונדט. שאר מתאבקי ה-NWA כעסו בגלל שלעיתים נדירות רוג’רס התאבק מחוץ לצפון-מזרח. לכן הוחלט שמונדט ו-CWC יעזבו את ה-NWA לטובת ארגון חדש שהקימו, ה-World Wide Wrestling Federation) WWWF). רוג’רס הפסיד את תואר הNWA ללו תז בטורונטו ב-23 בינואר 1963. באמצע אפריל הוענק לרוג’רס תואר ה-WWWF אחרי שנטען שהוא ניצח בטורניר בריו דה ז'נרו, ברזיל, דיווח זה התברר מאוחר יותר כפיקטיבי. לבסוף תואר ה-WWWF הצטרף בחזרה ל-NWA ב-1971 והתואר העולמי שלהם ירד למעמד של תואר אזורי.
בשנת 1979 שינה ה-WWWF את שמו ל-WWF, הקליט יותר. השם WWF עומד עבור World Wrestling Federation ("פדרציית ההיאבקות העולמית").
חזרה
הפריצה הגדולה
בשנת 1983 לקחו וינס מקמהן הבן וחברתו "טיטן ספורט" את השליטה על ה-WWF מאביו. מקמהן המבוגר כבר ביסס את תרבות ההיאבקות בצפון ארצות הברית באמצעות העלאת מופעי היאבקות שהתמקדו יותר בבידור ופחות בספורט. התחרויות בין המתאבקים כבר לא היו אירועי ספורט בהם הכשרוני יותר מנצח אלא אירועים מתוסרטים במטרה לגרום לעניין רב יותר בקרב הקהל.
מקמהן הצעיר החל בתהליך התפשטות עבור ליגת ההיאבקות ובכך החל נוגש בשווקים של מתחריו. הוא אף מכר את זכויות השידור לרשתות טלויזיה וכן זכויות הפצה לקלטות וידאו של אירועי ההיאבקות שאירגן. הוא הגדיל לעשות והשתמש בכסף שצבר ממכירות אלו כדי לקנות כשרונות ממתחריו. בכך שבר סטטוס קוו בקרב התאחדויות ההיאבקות השונות.
בעקבות צעדים אלה הכריזו שאר ארגוני ההיאבקות מלחמה על ה-WWF. וינסנט מקמהן האב הזהיר את בנו ואף חשש לחייו, אך תחת להקשיב לאזהרות אלו, הגדיל הבן את יומרותיו: ה-WWF החלה לקיים סיורי הופעות במדינות השונות באמריקה. יוזמה נועדת שכזאת דרשה הון גדול, דבר שהביא את ה-WWF לסף קריסה כלכלית.
חזרה
רסלמניה
ה-WWF לא זכה להצלחה רבה עד שוינס מקהמן הבן הגה את "רסלמניה". "רסלמניה" היה אירוע היאבקות גדול ששילב בין קרבות מתוסרטים על תארי האליפות לבין מופעי מוזיקת רוק ובידור בכיכובם של ידוענים (בין הידוענים המזוהים ביותר עם אירועים אלו נמצאים מיסטר טי והזמרת סינדי לאופר). השילוב בין רוק להיאבקות הוכיח את עצמו כהצלחה גדולה ומהר מאוד מחירי זכויות השידור של "רסלמניה" הרקיעו שחקים.
בעקבות ההצלחה אורגנו ערבים דומים, אך "רסלמניה" שמר על הבכורה כאירוע השיא בהיאבקות, כאשר באירוע זה התרחשו הקרבות הגדולים ביותר על תארי האליפות בין "יריבים" מושבעים.
ההצלחה רק גברה ועקב כך שודרו האירועים הללו במסגרת שיטת "שלם וצפה" (Pay Per View). הכוכב הגדול של אירועי "רסלמניה" באמצע שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 היה המתאבק האלק הוגאן.
חזרה