זיגגי מארלי בנו הבכור של זמר הרגאיי האגדי, בוב מארלי, היה יורש טבעי לכס המלוכה שהשאיר אחריו אביו במותו ב-81'.
מארלי הצעיר הצליח לשלב בין מורשת הרגאיי עליה גדל לבין מגוון של זרמי מוסיקה מרכזיים יותר כמו פופ ורוק.
הדמיון, המצמרר כמעט, במראם ובקולם של האב ובנו נתנו אמנם דחיפה לקריירה של מארלי, אך לא היה בו די כדי להפוך את הבן למחליפו של אביו, ומארלי הצעיר זכה לכינוי "מארלי לייט".
גם בתחום הציבורי הלך מארלי בעקבות אביו והיה פעיל חברתי במולדתו, ג'מייקה: הוא נבחר כשגריר הנוער לאומות המאוחדות והקים את חברת תקליטים "גטו יות' יונייטד" שקידמה את הדור הבא של אמני רגאיי בג'מאיקה.
בנם של ריטה ובוב מארלי, גדל מארלי על ברכי מוסיקת הרגאיי של אביו. הוא נולד בשם דייוויד, אך הערצתו ליצירתו של דייוויד בואי גרמה לו לאמץ את הכינוי "זיגי", על שם זיגי סטארדסט של בואי. אביו של מארלי לימד אותו לנגן בגיטרה ובתופים וכבר מגיל 10 היה מצטרף לאביו באולפן ההקלטות. ב-79' הקליט, יחד עם אביו, עם אחיו סטיבן, עם אחותו סדלה וחצי אחותו שרון את השיר "Children Playing In The Streets". יחד עם אחיו ואחיותיו הקים את להקת The Melody Makers שניגנה בתחילה באירועים משפחתיים וזכתה להכרה כאשר הופיעה בהלווייתו הממלכתית של אביהם. יחד עם הלהקה הוחתם מארלי על חוזה בחברת EMI ובעודו בן 17 ראה אור אלבומם הראשון, Play the Game Right. היה זה אלבום בוסרי שנטה לכיוון הפופ ושלא זכה להצלחה מסחרית משמעותית. גם אלבומם הבא, Hey World!, שיצא ב-86', נחשב לא בשל. מלבד כל זאת, גם העובדה ש-EMI רצתה לשווק את מארלי כאמן סולו הביא לכך שהלהקה עברה לחברת "וירג'ין".
השינוי חל באלבומם השלישי, Conscious Party, האלבום הראשון שהוקלט בבגרותו של מארלי. החומרים העמוקים יותר ועזרתם של מפיקים מנוסים כמו כריס פרנץ וטינה ויימות', אנשי הטוקינג הדז וטום טום קלאב, תרמו להצלחת האלבום וזכייתו ב"גראמי". האלבום זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית ונכנס למקום 42 במצעד האמריקאי גם בזכותו של הלהיט "Tomorrow People". האלבום One Bright Day, שראה אור ב-89', המשיך את מגמת הצמיחה ואף הצליח יותר מקודמו. הוא נכנס למקום 18 בארה"ב וזיכה את הלהקה ב"גראמי" נוסף.
שנתיים לאחר מכן חזרו ה-Melody Makers עם Jahmekya שנכנס למקום 19 במצעד. האלבום הראה התפתחות בכיווני דאנס ורוק, אך לא זכה להשמעות ברדיו או בטלוויזיה. שני האלבומים הבאים של ההרכב נחלו כשלונות מסחריים. Joy and Blues כמעט ולא נכנס למצעד כאשר יצא ב-93', למרות שהפגין את כישורי הראפ המשובחים של האח סטיבן וכך גם Free Like We Want 2 B שיצא ב-95'. ב-97' חזרו ה-Melody Makers לעצמם וזכו ב"גראמי" שלישי על האלבום Fallen is Babylon. בשנת 1999 יצא האלבום The Spirit Of Music.


חזרה לבגיורפיות