טריאתלון אילת הראשון, שנערך בשנת 1987, לא המציא את הענף בארץ זבת.אך הטריאתלון הבינלאומי של אילת היה, מראשיתו, החשוב והיוקרתי מבין תחרויות הטריאתלון שנערכו בישראל. בפרספקטיבה לאחור, נכון יהיה  להשוות את הטריאתלון של אילת לתחרויות גדולות בעולם. בשנים הראשונות היה הטריאתלון של אילת מהיוקרתיים ביותר באירופה. גושפנקא לכך הוא קיבל כשאירח בשנת 1993 את גמר סבב הטריאתלון האירופי. כבר במהדורה הראשונה של הטריאתלון באילת הוא אירח את הטובים ביותר בענף. הדמות המזוהה ביותר עם הטריאתלון, דייב סקוט האגדי
(אירונמן דייב סקוט או "THE MAN" בשבילנו)  שניצח בטריאתלון של הוואי מספר פעמים,הגיע לטריאתלון אילת בשנת 1989. סקוט סיים רק במקום הרביעי ולא רק משום שהיה מומחה במרחקים ארוכים אלא בעיקר בזכות העומק האיכותי של התחרות. בעל מדליית הכסף באליפות העולם הראשונה במרחק הקלאסי,גלן קוק, התחרה באילת מספר פעמים וגם הוא לא ניצח מעולם. בשנה בה זכה קוק במדליית הכסף,באליפות העולם,הוא סיים באילת במקום השלישי. קוק הפך לאחד מידידי הטריאתלון הישראלי ועד היום יש לו קשר עם ישראל בזכות אותם שנים ראשונות של  טריאתלון הלגונות הכחולות. עבור הטריאתלטים הישראלים הטריאתלון של אילת הוא האירוע החשוב ביותר של השנה מאז ועד היום. לא רק משום,  שכדרך קבע, נערכת בו אליפות ישראל אלא הרבה מעבר לכך. מסורת התחרות הפכה את אליפות ישראל באילת לאירוע שנתי שהוא הרבה מעבר לתחרות ספורט. מדי שנה גדל מספר הספורטאים הישראלים המאמצים את הטריאתלון כתרבות פנאי ומספר המשתתפים בטריאתלון של אילת גדל משנה לשנה. בטריאתלון הראשון,שנערך בשנת 1987,השתתפו כמאה ישראלים. בשבת השנייה של דצמבר 2003 נערך הטריאתלון של אילת בפעם ה-17 ולמעלה מ-750 טריאתלטים השתתפו בו. השנה יוכיח ענף הטריאתלון הישראלי כי אחד ממובילי תרבות הפנאי בישראל עם גידול של 1000% במספר המשתתפים התחרות. השתתפות בטריאתלון של אילת אינה דבר של מה בכך.החוויה של כל טריאתלט המגיע לאילת היא תוצר של הכנה הנמשכת 10 או 11 חודשים. ההכנה כוללת אימונים מפרכים,תחרויות הכנה לאורך 8 חודשים והשקעה של אלפי שקלים בציוד. הנסיעה לאילת והשהייה בה למשך הימים המובילים לאירוע הם מבצע המתוכנן בקפדנות ולשם מימונו חוסכים, חלק לא מבוטל מהמשתתפים, במשך כל השנה. רבים מהטריאתלטים בישראל מתכננים את החופשה השנתית שלהם,עם משפחתם, לימים החופפים לטריאתלון של אילת. הספורטאים המובילים של ענף הטריאתלון בארץ מגיעים לאילת כמה ימים לפני התחרות כדי להתרגל לאווירה וללמוד את המסלול היטב. סגל נבחרת ישראל מקיים מחנה אימונים מסורתי כשבועיים לפני האליפות. במהלך 17 השנים בו נערכת אליפות ישראל הוכתרו מספר אלופים שכבר הספיקו לפרוש מהשתתפות בתחרויות טריאתלון. בשנים הראשונות בה נערכה אליפות ישראל בטריאתלון שלט בה מיכה כגן, חבר קיבוץ שמיר שבגליל. כגן זכה בטריאתלון אילת מראשיתו,בשנת 1987, ועד לפרישתו, בשנת 1991. באותן שנים הוא ניצח בכל תחרויות הטריאתלון שנערכו בישראל ובהן השתתף. רק שפרש הוכתרו אלופי ישראל חדשים. בשנה האחרונה בה ניצח באליפות ישראל כבר נשף בעורפו עידו מאורי הצעיר. בשנת 1991 כבר אילץ,  מאורי את כגן, לרדוף אחריו לאורך כל התחרות ורק בסיומה של הריצה, פחות משלושה ק"מ לסיום, הצליח כגן להשיגו. מאורי היה אחד הכישרונות המבטיחים של הטריאתלון הישראלי. כשנה לפני שהיה לסגנו של כגן באליפות ישראל הוא התברג לעשירייה הראשונה באליפות אירופה,לנוער, בטריאתלון. שנה לאחר שאילץ את כגן לרדוף אחריו עד לשלבי הסיום של טריאתלון אילת הוא עצמו הוכתר כאלוף ישראל.מיד לאחר מכן הוא התגייס לצה"ל במסלול של לוחם ביחידה קרבית ובמשך למעלה משנה ניסה למצוא את הדרך לשלב את האימונים הנדרשים כדי לחזור ולהתמודד עם הטובים בארץ.  בשנתיים הבאות (1994-1995) ניצח באליפות ישראל בטריאתלון אילן ברסלר שלפחות בהישגיו, בטריאתלון אילת, היה הקרוב ביותר לרמה העולמית שהפגינו המתחרים מאירופה וארה"ב. בשנת 1993,השנה בה נערך גמר סבב הטריאתלון האירופי באילת, הוכתר ברסלר כאלוף ישראל בפעם הראשונה והרשים עם מקום 16 בדירוג הכללי בתחרות אליה הגיעו 14(מתוך 15) המובילים בסבב האירופי ועוד כמה טריאתלטים מארה"ב אשר נחשבו באותה התקופה מהטובים ביותר בעולם. ברסלר קבע תוצאה איטית בפחות משבע דקות מהמנצח בתחרות, אוליבייה ברנאר השווצרי. שנה לאחר מכן גרף ברנאר, בתחרות שנערכה בשוויץ, את הפרס הגדול ביותר שהוענק לטריאתלט בתחרות יחידה של טריאתלון בזכות קביעת שיא מסלול ושיאים של זמני ביניים בכל אחד מהשלבים של אותה תחרות. למעשה היה זה דואתלון אך הפרס אותו גרף ברנאר היה גבוהה יותר מכל חרות טריאתלון שנערכה עד אז.  שנה לאחר מכן, בשנת 1994, זכה ברסלר שוב באליפות ישראל ושוב קבע זמן מרשים ביחס לאורחים מחו"ל. הפעם הוא פיגר בפחות משש וחצי דקות אחרי האנגלי ריצרד הובסון שניצח ובמעט יותר משלוש דקות מהאמריקאי בראד קארנס שהיה באותה התקופה אחד הטריאתלטים הטובים בעולם. באותה שנה צבר קראנס יותר מ 15 ניצחונות בתחרויות בינלאומיות מהגדולות והיוקרתיות בעולם. לאחר התחרות של 94 התגייס ברסלר ליחידה מובחרת בצה"ל ומאז התחרה רק באליפויות צה"ל שם ייצג את יחידתו. הטריאתלון הישראלי המשיך להבטיח עם כישרונות צעירים. אלוף 92, עידו מאורי, הצליח לחזור לשגרת האימונים, עוד לפני שחרורו מהצבא, בזכות מפקדים שפרגנו להישגיו. כבר בשנת 1995 הוא חזר להפגין אתת הכושר בו היה טרם גיוסו לצה"ל. זכייתו באליפות של 1995 הפיחה תקווה כי הוא יצליח לחזור ולשחזר את ההישג של אליפות אירופה לנוער. באותה השנה ניצח באילת דניס לוז שהיה מהמובילים באירופה.מאורי קבע זמן איטי בפחות משבע דקות.אך בשנה לאחר מכן חזר לוז לנצח בטריאתלון של אילת וקבע זמן מהיר יותר. מאורי ניצח שוב באליפות ישראל אך הפעם הוא פיגר אחרי לוז ביותר משמונה דקות.
שיא הקריירה של מאורי כבוגר היה באליפות העולם בטריאתלון בה סיים במקום השני, אך בקבוצות הגיל של החובבים ולא במקצה היוקרתי של המקצוענים.  מאורי ניצח גם בשתי אליפויות ישראל הבאות,1996 1997.  בשנה האחרונה בה ניצח מאורי באליפות ישראל הוא גם ניצח בדירוג הכללי. לא משום שהטריאתלון הישראלי הצליח לסגור פערים מאירופה ושאר העולם אלא משום שמתחרים, ברמות העולמיות הגבוהות, לא הגיעו לאילת ואלו שכן הגיעו היו ברמה בינונית ומטה. בשנה שלאחר ממכן ניצח כבר שי פיפמן. מי שהיה האלוף גם ב-1999.באותה שנה החל הטריאתלון הישראלי לצבור תאוצה בכל הקשור לכמות העוסקים בענף אך במקביל גם הידלדל העומק האיכותי. שני אחים תאומים, דן ורן אלתרמן, שמרו על רמת התוצאות של המקומות הראשונים. הם ניצחו באליפות ישראל בטריאתלון בשלוש השנים האחרונות, אך מעבר להם תפסו את המקומות הראשונים טריאתלטים עם תוצאות שלא היו מקנות להם מקום בעשירייה הראשונה באליפויות ישראל של אמצע שנות ה-90 .
אחת הסיבות לכך היא ההפרדה בין מקצי הנוער והבוגרים באליפות ישראל מאז 1997. בשנה האחרונה הוקמה פנימייה לטריאתלון בקיבוץ יפתח שבגליל העליון. כמעט כל הטריאתלטים המובילים של הנוער בישראל נרשמו לפנימייה. אלו שלא נרשמו שייכים לקבוצת טריאתלון של הישוב להבים,שבנגב, שם הם מתאמנים במסגרת קבוצה ייחודית שנוצרה, במשך יותר מחצי העשור האחרון והפכה את ענף הטריאתלון  למוביל של הישוב. בקבוצה מתאמנים טריאתלטים בכל הגילאים, החל מילדים שטרם מלאו להם 10 ועד טריאתלטים המתחרים בקבוצות הגיל של הוותיקים.
רוב הנשים בטריאתלון הישראלי לא היו ברמת ההישגים המקבילה לגברים. אך יוצאות הדופן היו טובות בהרבה, מהגברים, ביחס לשאר העולם. באליפות הראשונה, 1987, ניצחה אידית קרן צבי ששנתיים אחר מכן הייתה אלופת ישראל במרתון. במהלך השנים הראשונות נרשמו כה מעט נשים ישראליות שכדי לתפוס את המקום השלישי אפשר היה לקבוע תוצאה איטית, משל המנצחת, ביותר משעה. בוני אשל, שהייתה רוכבת אופניים במהלך רוב הקריירה שלה, ניצחה באליפויות של אמצע שנות ה-90 במקביל להשקעה מאסיבית בקריירה שהביאה אותה עד לתפקיד המנכ"ל בסוכנות הידיעות רויטר בישראל.
מי ששמה קץ לשליטה של אשל באליפויות ישראל בטריאתלון הייתה מירב תרשיש שרשמה הישגים מרשימים גם בזירה העולמית. תרשיש הוכתרה כאלופת ישראל בין השנים 1995 ל-1998. באותן השנים היא התברגה בעשירייה הראשונה באליפות אירופה ובאליפות העולם לנוער וסיימה במקום השמיני באחת מתחרויות גביע העולם בטריאתלון (בוגרות וללא הנחות ). הקריירה של תרשיש הסתיימה כשאופניה נשברו במהלך אימון. כתוצאה מפציעתה, באותה התאונה, היא לא חזרה להתחרות.
באותן שנים היה גם נער צעיר, בשם עודד גרוס, בצמרת העולמית של הטריאתלון. הוא התברג שנתיים ברציפות בעשירייה הראשונה באליפויות אירופה לנוער.
בשנת 1999 ניצחה באליפות ישראל בטריאתלון שני בלוך שהמשיכה לקריירה בינלאומית ברכיבה על אופניים בה הגיעה להישגים מרשימים.בלוך ממשיכה להפגין יכולות מרשימות בזירה הבינלאומית כרוכבת אופניים גם היום ובמקביל היא ניצחה באליפות האחרונה .
השנה תיערך אליפות ישראל באילת בפעם ה 18 ברציפות. לאחר מספר שנים של היעדרות ספורטאים מהדרג העולמי ישובו כמה מהם, וכאלו שטרם ביקרו בארץ זבת, לטריאתלון המוביל בישראל.