תיאוריות היכחדות

תאוריות היכחדות

1. הדינוזאורים האחרונים - הדינוזאורים האחרונים הידועים לנו חיו במערב אמריקה הצפונית. השניים המוכרים לנו ביותר בינהם היו הטירנוזאורוס והטריצרטופס. נראה כי הדינוזאורים לא נעלמו כולם בבת אחת. בשכבת סלע אחת במונטנה פחת מספר סוגי הדינוזאורים מ-19 ל-7 במאות אלפי השנים האחרונות לקיומם. נסיגות כאלה כבר היו בעבר, אך בשכבה שמעל זו האחרונה אין יותר מאובני דינוזאורים. במונחים הגיאולוגיים הסתיים עידן הדינוזאורים בפתאומיות, למרות שהזמן המדויק אינו ידוע. ייתכן שהיכחדות זו התרחשה בשעה, וייתכן שנמשכה 100,000 שנה.

2. הרס עצמי – ההסברים הפחות משכנעים להכחדת הדינוזאורים הם אלו, אשר תולים את האשמה בדינוזאורים עצמם. אחת הסברות טוענת יש לאחר שהטורפים אכלו את כל אוכלי העשב הם רעבו למוות. רעיון אחר שהועלה הוא שהדינוזאורים התפתחו לצורות גרוטסקיות והתקשו לתפקד. דינוזאורים בעלי קרן, כרבולת ועבי גולגולת הוצגו כתוצרים פגומים של "ניוון הגזע". הורמונים פגומים שגרמו להטלת ביצים בעלות קליפה דקה, וטמטום כתוצאה מהתנוונות המוח – הן כמה מהסברות חסרות השחר שהועלו.

3. סוכני אויב - תאוריה אחרת מסבירה את היכחדות הדינוזאורים בשינויים ביולוגיים. ייתכן כי צמחי פרחים חדשים התפתחו הכילו רעלים ומזיקים לדינוזאורים – אף שהאבולוציה המקבילה של הדינוזאורים לצד צמחים אינה תומכת בכך. אפשרות אחרת שנגיף גרם למגפה קטלנית אך שום נגיף לא נראה מועמד סביר להשמדת קבוצה כה מגוונת כמו הדינוזאורים . ייתכן גם שהמוני יונקים אכלו את כל ביצי הדינוזאורים. עובדה היא שהתנינים אינם נכחדים כתוצאה מכך , שלטאות אוכלות את ביציהם. אף אחת מהתאוריות הללו לא נראית אמינה.

4. שינוי עולמי - שינויים חריפים בכדור הארץ שהשפיעו על יבשות הימים והאקלימים, שהשמידו כנראה דינוזאורים וחיות רבות אחרות. הקריטקון המאוחר התרחשו שינויים כאלו כתוצאה מנדידת יבשות, התהוות הרים ושינוי גובה פני הים. כאשר אזורים של ים רדוד נעלמו, איבדו יצורים ימיים רבים את ביתם. הרחק מקו המשווה התקרר האקלים העונות הפכו מובהקות יותר, והתפתחו זני צמחים עמידים לקור. אם הדינוזאורים היו "קרי דם", ייתכן כי הפכו כבדי תנועה מכדי להשרד, ואפילו שינוי קטן בטמפרטורה היה יכול לגרום לבקיעת ביצים ממין אחד בלבד ולשים קץ לילודת העתיד.

5. התפרצויות הרי געש – שינוי אקלימי , שנגרם כתוצאה מהתפרצויות, הוא הסבר סביר נוסף להיכחדותם של הדינוזאורים. בתקופה שבה מתו הדינוזאורים, יצרו זרמי לבה עצומים את מישור הדקאן בהודו, ובעקבותיהם התפזרו באוויר כמויות אדירות של פחמן דו חמצני וחומצות. ייתכן כי זרמי האוויר ורוחות, שהפיצו חומרים אלה בכל העולם גרמו להתחממות יתר של פני השטח של כדור הארץ, לגשם חומצי ולהשמדת האוזון האטמוספרי , אשר מונע חדירת קרינת שמש מסוכנת. תופעה שונה, שתוצאותיה עלולות להיות דומות מדאיגות אותנו כיום.

6. קטסטרופות מהחלל – ייתכן כי הכחדה המונית היא תוצאה של קרינה קטלנית מכוכב שהתפוצץ או מהשמש. סברה זו מניחה שחדירת קרני השמש שכרגיל מוסטת על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ, התאפשרה בשל התהפכות פתאומית של השדה המגנטי. סיבה סבירה יותר היא התנגשות של אסטרואיד או גרם שמיים זעיר בכדור הארץ. מכה זו הייתה פוערת מכתש בקוטר של 200 ק"מ, גורמאת להתאדות סלעים ומפזרת מסה אדירה של אבל וטיפות מים. לפי תסריט זה רוחות חזקות סחפו את המעטה הזה סביב כדור הארץ וגרמו למזג אויר קר, חשוך וסוער. צמחים מתו, ויחד איתם בעלי חיים רבים בעיקר חיות יבשה שגודלן לא אפשר להם להכנס לתרדמת חורף. עדות לקטסטרופה כזו נמצאה ב- 1979. אז נחשף מרבץ דק של המרכיב בנדיר אירידיום, שנמצא לעיתים במטאוריטים בכל רחבי כדור הארץ. ממצאים רלוונטים אחרים הם קוורצים מנותצים (גרגרי חול כתושים כתוצאה מהתנגשות) וראיות להעלמות פתאומית של צמחי פרחים מאובנים בצפון אמריקה. בשנות ה-90 המוקדמות נתגלה במקסיקו מכתש קבור ברוחב 180 ק"מ בשם צ'יקסולוב שסיפק הוכחה נוספת לתיאוריה זו. קרוב לוודאי שאסטרואידים גרמו לכמה הכחדות המוניות