אסטרונומיה


האסטרונומיה היא תחום המדע העוסק בחקר החלל והגופים שבו. זהו אחד המדעים העתיקים ביותר ובעלי ההשפעה הנרחבת ביותר על חיי הפרט ועל החברה האנושית ותרבותה. כיצד התפתח הידע באסטרונומיה לאורך ההיסטוריה האנושית?

האסטרונומים הקדמונים השתמשו בעיקר בעיניהם ובמכשירים פשוטים ביותר לעריכת תצפיות ומדידות. היעדר מכשור הגביל את הידע המדויק על אודות היקום והגופים שבו והוביל להתפתחות אמונות ותפיסות עולם, שהסתמכו על דמוינם ועל תפיסותיהם של הצופים בכוכבים. הדמיון סייע בידיהם להשלים פרטים שלא הצליחו לאסוף, בהיעדר מכשור מתאים. כתוצאה מכך תפיסת היקום הקדומה חסרה מרכיבים רבים המוכרים לנו היום, ואף היתה שונה (ושגויה) בהשוואה לתפיסה המדעית הקובלת כיום.

תמונת העולם שיצרו האסטרונומים הושפעה באופן ישיר מאמונותיהם ותרבותם, וזו שבה והשפיעה על אורח החיים שלאם ושל הסובבים אותם. כך, למשל, נערכו בחברות מסוימות פולחנים רבים שהושפעו ממועדי הופעת כוכבים. אמונות רבות נקשו בהופעתם או בהופעתם או בהיעלמותם של גופים בחלל. הופעת שביטים ונפילת מטאוריטים, למשל, נקשרה לאסונות, למגיפות ולתחושה של חורבן וסוף העולם. התפתחה אמונה, כי גורלם של אנשים ועמים תלוי במצב הכוכבים ונקבע על-ידם. כך התפתחה האסטרולוגיה, השמאמיניה טוענים, כי הם יכולים לחזות אירועים על-פי מצב הכוכבים.

עם המצאת הטלסקופ, לפני כארבע מאות שנה, ניתן בידי האסטרונומים מכשיר שהגביר את היכולת לצפות בגופים בחלל. השימוש בטלסקופ לא רק אפשר להבחין בפרטים רבים, אלא הוביל לשינוי משמעותי בתמונת העולם של האנושות כולה. בעוד שבתמונת היקום הקדמונית הגופים המוכרים היו אלה שניתן היה לראותם בעזרת העיניים בלבד, הרי שכעת היתוספו לתמונה זו גופים רבים שניתן להבחין בהם באמצעות הטלסקופ. עקב זאת השתנתה התפיסה המערכתית של היקום: גבולות היקום הלו והתרחבו והוא הלך והתמלא במרכיבים נוספים שלא היו מוכרים לפני כן, כגון: כוכבי-לכת רחוקים, אסטרואידים, ערפיליות, צבירי כוכבים ועוד. התפתחות האמצעים הטכנולוגיים הובילה להתפתחות הידע המדעי, ועקב כך גם השפיעה על תפיסות ועל אמונות חברתיות שונות.

דוגמה ידועה להשפעות בינתחומיות אל היא המקרה של אסטרונום האיטלקי, גליליאו גליליי (1564-1642). הוא היה הראשון שהשתמש בטלסקופ לצפייה בירח ובכוכבי- הלכת נוגה, שבתאי וצדק. בתצפיותיו בירח הוא גילה, כי פני הירח אונם חלקים, אלא בנויים מ"רמות" ומ"ימות", בדומה למבנה כדור-הארץ. עובדה זו הובילה אותו למסקנה שהירח בנוי מחומרים "ארציים",
כלומר, מחומרים מדומים לאלה הנמצאים על פני כדור-הארץ ולא מחומרים "שמימיים", כפי שהיה מקובל להאמין עד ימיו. גליליאו גילה את ארבעת הירחים הגדולים של צדק ועקב אחר מופעיו של נוגה. מחקרים אלה חיזקו את אמונתו שהגופים בחלל עשויים מאותם חומרים הנמצאים על פני כדור-הארץ, שייכים לאותה מערכת וחלים עליהם אותם חוקים פיסיקליים. תצפיותיו וממצאיו של גליליאו נגדו את התפיסה שהייתה מקובלת בתקופתו ואשר אומצה רשמית על-ידי הכנסייה הקתולית, לפיה השמש וכל יתר הגופים בחלל מקיפים את כדור-הארץ, וחיזקו תפיסה בלתי שגרתית, לפיה כדור-הארץ נע בחלל ומקיף את השמש. גילויים אלה הביאו לעימות חברתי-תרבותי בין הכנסייה לבין המדענים.

העימות הדתי-אידיאולוגי שהתגלע בין תפיסת גליליאו לבין תפיסת הכנסייה הקתולית היווה נקודת מפנה בהשפעת הכנסייה על ההתפתחות התרבותית של העולם המערבי: הייתה זו נקודת ציון בכל הקשור להתפתחותה של חשיבה עצמאית, להתפתחותה של השיטה המדעית ולהשתחררות מדוגמות מקובעות של דת ואמונה.

הטלסקופ הפך להיות המכשיר החשוב ביותר שבידי האסטרונומים. עם השנים פותחו ושוכללו הטלסקופים על מנת לאפשר צפייה למרחקים גדולים יותר. כדי להקטין הפרעות חיצוניות הנובעות מגורמים אטמוספיריים, מוצבים הטלסקופים בתוך מבנים הנבנים במקומות גבוהים ומרחקים ממקומות ישוב צופים. מבנים אלה הם מצפי כוכבים.

במדינת ישראל יש כמה מצפי כוכבים: במצפה רמון, בעמק הירדם ("בית ירח") ובמקווה ישראל שבחולון. גם בגבעתיים קיים מצפה כוכבים המשרת בני נוער וחובבי אסטרונומיה.

חזרה