שלומי ברכה

כחבר משינה שלומי ברכה כתב והלחין כמה מהלהיטים הגדולים ביותר של הרוק הישראלי בשנות ה-80 וה-90, ביניהם (וזו רשימה חלקית בלבד) "בלדה לסוכן כפול", "עתיד מתוק", "אופטיקאי מדופלם", "רכבת לילה לקהיר" (מ' אהוד בנאי), "היא התווכחה איתו שעות", "אז למה לי פוליטיקה עכשיו", "העמותה לחקר התמותה", "אחכה לך בשדות", "איזה איש", "הכל התחיל בנאצר", "דני" ועוד. ברכה הוא קודם כל גיטריסט מיוחד ומקורי, המשתמש בגיטרה שלו בדרך שונה מרוב הגיטריסטים, גם ככלי הקשה וכמכשיר ליצירת אפקטים. בימי משינה התרכז ברכה בעיקר בכתיבת חלק גדול מהשירים ובנגינה קופצנית על הבמה וכמעט לא שר, למרות שבהחלט היה לו מה לומר. עוד בתקופת משינה, ובעיקר אחרי פירוק הלהקה, החל ברכה להתרכז בתחום שעיניין אותו תמיד: הפקה מוסיקלית. התפרקות משינה הייתה בשבילו רק נקודת התחלברכה נולד ב-1962בקריית שלום. הוא החל לנגן בגיטרה בגיל שמונה ובבית הספר הקים להקות ראשונות. בגיל 13 הוא ניגן בס בלהקת ריקודי עם ונסע איתה להופעות בחו"ל. בין הלהקות איתן ניגן בתיכון הייתה אחת (ללא שם) עם אהרון קפלן בתופים ואהרון ידידיה בבס.
ברכה הפסיק לנגן לפני שהתגייס, אך בצבא התגעגע לנגינה ולמוסיקה בכלל. למזלו, שירת איתו באותו בסיס תותחנים יובל בנאי, שהביא מכשיר הקלטה והשמיע לו דברים שאהב, בעיקר "גל חדש" בריטי ורגאיי. הם גם הקליטו בעצמם כל מיני שירים, עם שלומי בגיטרה ובנאי בשירה. אמנם בנאי לא היה זמר, אבל ברכה היה בטוח שיש לו קול טוב ושהוא יהיה גדול... זו הייתה ההתחלה של משינה שלב א': להקת "גל חדש" ששרה שירים (שכתב ברכה) באנגלית.
ב-1984 הסתיים השלב הראשון בתולדות משינה והלהקה התפרקה. ברכה ומייקל בנסון צירפו אליהם את הקלידן ירון בכר להרכב שקראו לו החזית העממית. ברכה היה הזמר וכותב כל השירים, רובם באנגלית וגם שניים בעברית: "קשיים בחקלאות" (לימים "אופטיקאי מדופלם") ו"הצעקה הראשונית" (קטע נדיר שאף פעם לא יצא...). אך אז ברכה ובנאי נפגשו שוב, נדלקו שוב זה על זה והקימו שוב את משינה, הפעם כדי להוביל אותה אל ההצלחה הגדולה ביותר בתולדות להקות הרוק הישראלי, שנמשכה עד התפרקותה ב-1995.

עוד בימי משינה השתתף ברכה במעט הפקות נוספות.
* ב-1991 הוא הפיק מוסיקלית את מי רצח את אגנטה פאלסקוג, תקליט הבכורה של נושאי המגבעת. באותה שנה הוא אף הלחין לדורי בן זאב את השיר "העיר הזאת" למילים של יעקב רוטבליט.
* ב-1992 הקליטה להקת המשאיות (שהורכבה מפועלי הבמה של משינה) את השיר "ארגז", שהלחין ברכה למילים משותפות שלו ושל אלדד תמיר.

עם התפרקותה של להקת משינה לקח ברכה פסק זמן מהבמה, בשנת 1996 חזר כאורח למופע מיוחד של האחים פורטיס בקולנוע אלנבי. באותה תקופה, בעקבות שידוך של המפיק שוקי וייס, החל ליצור עם רמי פורטיס שירים חדשים במשותף.
ב-1997 היה שלומי ברכה המעבד והמפיק המוסיקלי באלבום הבכורה של הזמרת פארן, היערות המתוקים. ברכה גם הקליט את האלבום וניגן בו בגיטרות וקלידים.
ליוסי בנאי הלחין ברכה את "ירושלים זה לא תל אביב" (מ' יוסי בנאי) למופע באותו שם.
ב-1998 פירסמו לראשונה שלומי ברכה ורמי פורטיס הקלטה משותפת – ביצוע מחודש לשירו של ניסים סרוסי "אשליות" באלבום עבודה עברית.
בהמשך 1998 הוציאו ברכה ופורטיס אלבום משותף בשם רץ על הקצה. ברכה הפיק מוסיקלית, ושניהם כתבו, הלחינו ועיבדו ביחד שירים כמו: "לפעמים", "בוסה נובה קטן", "חול", "משאית פיננסית" ו"רץ על הקצה" (וגם קטע בונוס ללא מילים). בהקלטות פורטיס שר וניגן בגיטרות, וברכה ניגן בגיטרות וקלידים ושר קולות. גם חברי משינה עזרו באלבום - מייקל בנסון בבס, קולות וייעוץ אמנותי, אבנר חודורוב בקולות והפקת קולות ויובל בנאי בקולות.

למרות שהאלבום רץ על הקצה כלל להיטי רדיו, והמופע המצוין של השניים כלל לא מעט להיטי עבר, לא הצליח השילוב בין השניים למשוך מספיק קהל, ולמרות הצהרת הכוונות הראשונית (להקליט ביחד אלבומים אחדים) הצמד התפרק אחרי כשנתיים של פעילות.

ב-1999 חזר ברכה לעבוד עם רם אוריון מנושאי המגבעת והפיק את אלבום הבכורה של להקתו, בתרי זוזיי.
ב-2000 השתתף ברכה בעיבודים לאלבומו של ערן צור תכלית בתחתית וגם ניגן בהקלטותיו בגיטרה.
עוד באותה שנה הפיק ברכה את אלבומה הרביעי של כנסיית השכל.
באותה שנה הוא החל לעבוד על אלבום הסולו הראשון שלו, סנונית ראשונה מתוכו יצאה בדצמבר: שיר שברכה כתב והלחין בשם "מחמיץ".

חזרה לדף חברי הלהקה לחבר הבא