יובל בנאי

יובל בנאי, יליד תל אביב ב-1963 ובנו של יוסי בנאי, היה קרוב מגיל צעיר לעולם הבידור הישראלי. כנער הוא לא חשב להיות זמר (בראיון ב-1970 אמר אביו שבנו רוצה להיות שחקן...), ורק בצבא, כשפגש את שלומי ברכה בבסיס התותחנים בו שירתו, התחיל לחשוב על האפשרות לנסות ולבצע שירים בסגנונות שאהב: בעיקר "גל חדש" מבריטניה, פנק (Funk) אמריקאי וגם רגאיי. עם ברכה הוא שמע הרבה מוסיקה חדשה, והשניים גם הקליטו את עצמם בקטעים של קרפטוורק, אלכס הרווי ועוד. ברכה שיכנע אותו שאמנם הוא לא יודע לשיר, אבל יש לו קול טוב ובעיקר נוכחות מרשימה... זו הייתה ראשיתה של להקת משינה בגילגולה הראשון: להקה שהופיעה בשירים באנגלית במועדוני תל אביב והתפרקה בסוף 1983, זמן קצר אחרי שקמהב-1984 השתתף יובל בנאי בסרטו של יקי יושע "מכת שמש". בספרו "הקולנוע הישראלי" כתב עליו מאיר שניצר "ליובל בנאי, בהופעת בתולין בקולנוע, נוכחות דומיננטית מול המצלמה". בנאי גם שר בפסקול הסרט שני שירים שהלחין שמוליק קראוס למילים של יעקב רוטבליט: "מכת שמש" וחידוש ללהיט של קראוס "לוח וגיר".
באותה שנה הקים בנאי את להקת שלום הציבור עם יוצאי משינה ולאופרד: אורן אליעזרי בסינטי, בס וגיטרות, איגי דיין בתופים אלקטרוניים וכלי הקשה, אוהד ורסנו בבס, מרק רזניק בגיטרה וגם בעל האולפן בו הקליטו, רונן בן-טל בסינטיסייזר. בנאי עצמו שר וניגן ב"DMX".
שלום הציבור הקליטה שני שירים שכתבו והלחינו בנאי ואליעזרי: "נובמבר אחד" ו"ינשוף על עץ גבוה". הלהקה גם הופיעה מעט בפאב "שבלול" וניסתה לעניין חברות תקליטים, אך ללא הצלחה. שלום הציבור התפרקה, ובנאי הכין עם יזהר אשדות סקיצות לשני שירים (אחד מהם התפרסם אחר כך כ"אנחנו שניים" של משינה) והשמיע אותם לברכה. השניים החליטו להקים שוב את משינה, והפעם הובילו אותה אל ההצלחה הגדולה ביותר בתולדות להקות הרוק הישראלי, עם יותר אלבומים ויותר הופעות מכל להקה אחרת, עד התפרקותה הסופית ב-1995.
ב-1991 הלחין בנאי לאביו יוסי את השיר "איפה אני ואיפה הם" (מ' יוסי בנאי ויהונתן גפן), עיבד והפיק את השיר עם אבנר חודורוב, וליווה אותו בהקלטה בגיטרה כשאיתו חברי משינה: חודורוב בקלידים, מייקל בנסון בבס ואיגי דיין בתופים.
ב-1991 הוא עיבד והפיק (עם אבנר חודורוב) את אלבומה של זוגתו אורלי זילברשץ-בנאי, הקברט של מירנדה. בנאי אף הלחין את רוב שירי האלבום: "הקברט של מירנדה", "נערת החישוקים", "השקר", "בוא ביחד נעשה תוכנית", "רוזי בת לויה" (מ' אורלי זילברשץ-בנאי), "איש ליד הבר" (מ' יובל בנאי) ו"שוב נהיה בוקר" (מ' זילברשץ-בנאי, ל' עם אבנר חודורוב). בנאי גם כתב עם איגי דיין גרסה עברית ל"פאם פאטאל" של לו ריד. בהקלטות האלבום הוא ניגן בבס ובגיטרות ושר קולות.
ב-1992 השתתף בהפקת המיקס באלבום הבכורה של איגי דיין.
ב-1995, בסוף תקופת משינה, החל בנאי (שאלבומה האחרון של הלהקה, להתראות נעורים שלום אהבה, היה במידה רבה סולו שלו: הוא כתב והלחין את כל השירים בו), לעבוד גם מחוץ למסגרת הלהקה. הוא הפיק מוסיקלית את האלבום מסעותי עם עצמי של איפה הילד והשתתף בעיבודי השירים עם חברי הלהקה.
ב-1997 יצא אלבום הבכורה שלו, יובל בנאי, בהפקה שלו בשיתוף יעקב מורנו ואבנר חודורוב ובעיבודים מוסיקליים של אלונה טוראל (פרט לשני שירים שבנאי עיבד עם חודורוב). טוראל קיבלה קרדיט גם על "ייעוץ מוסיקלי" באלבום שהיה צנוע בהפקתו, לו-פיי, מהורהר בתוכנו, עם הרבה אהבה לרגאיי. בנאי הלחין את כל השירים וגם כתב את רובם. באלבום נכללו "רחוב העצב החד סטרי" (מ' אלכסנדר פן), "אגדה של שני אנשים" (מ' נתן זך), "אני זוכר" (מ' על פי רבידרנאת טאגור, ת' פועה שלו-תורן), "שאי שלום" (מ' על פי ביירון, ת' גילה אוריאל), "בשביל לחיות", "חוף הבורחים", "לא יכול לעצור את זה", "ערב אביב", "סינים יפנים" ו"גורל נדוש". בהקלטות האלבום השתתפו יובל בנאי בשירה, סמפולים ותכנותים, אלונה טוראל בפסנתר וקלידים, יוסי פיין בבס וגיטרות, אבי סינגולדה בגיטרות, אשר פדי בתופים, אבנר חודורוב בקלידים, אקורדיון וקולות, אבישי כהן בחצוצרה ופארן, אופירה ורווית יוספי בקולות.
ל"רחוב העצב החד סטרי" הוסיף רע מוכיח תוספות לחן ומיקסס בניו יורק. הרמיקס יצא בתקליטון משותף לבנאי ומוכיח.
ב-1998 חידש בנאי את שירו של אריק איינשטיין "אני אוהב לישון" (מ' איינשטיין, ל' מיקי גבריאלוב) בעיבוד משותף עם להקת הרגאיי שורשי אפריקה לפרויקט עבודה עברית.
ב"פסטיבל ים המלח" 1998 נפגש יובל בנאי עם בני דודיו, אהוד ומאיר בנאי, למופע מיוחד בקיבוץ מצפה שלם. לצד הופעותיהם הרגילות חברו השלושה לסט אקוסטי של מיטב שיריהם.
ב-1999 הוציא בנאי את אלבומו השני, רש"י דאב, בעיבוד והפקה מוסיקלית של יוסי פיין, ששמר באופן כללי על הצניעות של האלבום הראשון, אך הוסיף קצת יותר אנרגיות "שמחות". בנאי כתב והלחין את "מנגנה", "ניפגש במאי", "בשבילנו", "כאן שם ובכל מקום", "מה יהיה", "בבר האפריקאי" ו"את המעיין". את נעימת הנושא (על שם כתובת האולפן של שלמה מזרחי, בו הוקלט האלבום), "רש"י דאב", הלחין יוסי פיין, והוא השתתף גם בהלחנת "תן תן" ו"דיקליז'אט" (מ' שושן, ל' עם אמיר גבירצמן). בהקלטת האלבום בנאי שר וניגן בגיטרה אקוסטית ואיתו יוסי פיין בבס, גיטרות, קלידים, סמפולים, כלי הקשה, מלודיקה וקולות, נושי פז בגיטרה, דלמר בראון בקלידים ומיכאל אבגיל בתופים וכלי הקשה. התארחו אמיר גבירצמן בחליל ניי וזורנה, שושן בשירה ודרבוקה, רוני פיטרסון בגיטרות ומפוחית ואייל אבן-צור ולילך גיגר בקולות.
אחרי הוצאת האלבום יצא בנאי להופעות עם הרכב שכלל חלק מנגני האלבום. עם נושי פז הוא החל להכין אלבום נוסף.
באפריל 2001 יצא לרדיו שיר ראשון מאלבומו השלישי של בנאי: "נשאר במקום" (מ' בנאי, ל' פז). בנאי ופז הפיקו .מוסיקלית ועיבדו עם ג'נגו ואיגי דיין

חזרה לדף חברי הלהקה לחבר הבא