|
|
|
|
שלום חנוך - אור ישראלי
כותב : ג`רונימו מתאריך :27/04/2003
******************************************************** שלום אתה לא קיפודמאז ששלום חנוך הוציא את הדיסק החדש שלו "אור ישראלי", עולם הביקורת כמרקחה. דיעות סותרות בתכלית מוטחות לכל עבר ומבלבלות אותנו עד אין קץ.
שני גדודים התייצבו לקרב היריות בחצר מועדון התיאטרון.
הראשון, מונהג ע"י אבישי מתיה, שבביקורת רעת לב הכתיר את חנוך כ"צל", מחק את חשיבותו ב-20 השנה האחרונות (טעות גסה) והפליא כאשר דווקא הוא, האיש שבימים כתיקונים מבכה את המיחזור הפושה בתעשיית המוסיקה הישראלית, מציע לחנוך להוציא דיסק הופעה במקום חומרים חדשים. הוא גם לא שוכח להעליב בדרך את מוניקה סקס, שמלווה את חנוך בנגינה בדיסק הזה - מדבר על "רובע אחד בת"א בו היא נחשבת ללהקה טובה" ושוכח את עשרות אלפי הדיסקים שמכרה ואת קהל המעריצים שגיבשה הלהקה ברחבי הארץ.
בראש הגדוד השני עומד אורי משגב. בניגוד לקודמו, מקריאת חומריו אפשר להרגיש שהוא אדם חיובי, איש טוב. איך היה אומר פורומיסט מפורום קולנוע השכן: "הלב שלו במקום הנכון". שבוע אחרי הביקורת של מתיה הוא פרסם באותם העמודים ביקורת משלו על "אור ישראלי". לדעתו של משגב מדובר ביצירה מצוינת, המציגה את חנוך כנוגע, רענן ורלוונטי כתמיד. בדרך למסקנה הזו הוא שופך סופרלטיבים מוגזמים, לעתים אפילו תלושים. אל המחנה שלו הצטרף בשבוע שעבר גל אוחובסקי, שכתב שזה הדיסק הטוב ביותר של חנוך בגלגולו הבוגר, הצהרה שיכולה לגרום להרמת גבה או שניים למי שבניגוד לאנשים כמו א.מתיה מצליחים לראות את היופי ב"ערב ערב" ונהנים מ"א-לי-מות".
קל להתבלבל כאשר ברי סמכא כגון אלו מגיעים למסקנות הפוכות בתכלית. למי להאמין? אחרי כמה שבועות בהם הדיסק הזה התנגן אצלי לא מעט, הגעתי למסקנה:
לאף אחד.
התשובה, לדעתי, היא אי שם באמצע. כמו שהדיסק הזה רחוק מלהיות הבזיון אליו טוען מתיה, הוא גם אינו יצירת המופת שמשגב קד בפניה. "אור ישראלי" נמצא איפושהו באמצע. לא דיסק מצוין, לא דיסק רע. דיסק נחמד.
ונדמה שהניחוח של פעם זה מה שמחפשים קוטלי הדיסק הזה. תנו להם את שלום של "חתונה לבנה" (אז מה אם עברו מאז עשרות שנים) או את זה של "אדם בתוך עצמו" (כאילו שלהגיע ליצירה כל-כך שלמה זה עניין שגרתי). פחות מזה הם לא מוכנים לקבל מאחד מבוראי הרוקנ`רול הישראלי. הם מציבים לו רף כל-כך גבוה שלא משנה מה יעשה - לא יוכל לצאת כשידו על העליונה. בודאי לא כאשר עשרות שנות יצירה עמוסות (ואף מפוארות בחלקן הגדול) מאחוריו. מנגד, יכולים לעמוד אלו שעל אף הרפרטואר הידוע, עדיין מוכנים לשפוט כל דבר שיוציא חנוך כיצירה בפני עצמה, מנותקת במידת האפשר מהדברים שעשה קודם. לאלו אפשר כמעט להבטיח שלא יעקמו פרצוף בעת שמיעת "אור ישראלי" (לפחות לא יותר מדי). על אף מגרעותיו שווה להכניס אותו למערכת. הנסיון שלי מראה שהוא לא יוצא משם במהרה.
********************************************************
ביקורות ראשי
|
|
|
|
|
