![]() | היום הרביעי למסע - 30.3.03
30.3.03 – דור כהן
טרבלינקה
שדה של אבנים שמייצגות אנשים
כל אבן מייצגת קהילה
וכל אחת לא דומה לשניה.
אני עכשיו שוכב על דשא,
לא בולט בין האנשים
כמו האבן אני מנציח
ואני בטוח שאצליח
האווירה ממש לא מתאימה לכתיבה, אבל איכשהו אני מצליח להתחבר. היום היה יום ההדרכה שלי שעבר ממש טוב לפי דעתי. אני לא רוצה ממש לדבר על האתרים כי אנשים יכולים לראות תמונות. אני רוצה לדבר על ההרגשה. ההרגשה של להקריא את הנזל וגרטל בלי הסוף והמבטים ההמומים של האנשים. הסוף הוא סוף רע, לא טוב, והמנגינה שתמיר קשרו ניגן שהתאימה לאווירה ביער האירופי. ההרגשה לעמוד מול האנשים בטרבלינקה, לדבר ולהסתכל עליהם ולדעת שלא תמיד הם מקשיבים ועדיין לא לכעוס. שם בטקס, ובהסתובבות החופשית הרגשתי רוחני. שכבתי על הדשא וכתבתי. וכשיוחאי קרא בטקס על סבא של אביו וכשמשה סיפר על שכנתו ושוב היתה לי הבעיה ב'התקווה' כמו בלופוחובה ובמילא 18.
אחרי היום אני חושב שהתבגרתי.
|
|
