 | למה יצאנו לפולין - ג'נה אלבז 5.11.06
כבר כמה זמן ששואלים אותנו את השאלה המעיקה הזאת וכולם עונים "בשביל להבין מה היה?", בנינו, לעולם לא נבין.
"בשביל לקלוט את המספר שישה מליון?" כבר הורגלנו מהפרסומות שזה כמעט מספר טלפון. "בשביל ללמוד?" הרי אנחנו לומדים שואה מהן, מה שונה עכשיו?
אני כאן בשביל לנקום ואני אפילו עושה את זה באופן מוסרי, ללא שימוש באלימות, בשהפלה או בתאי גזים למרות שאולי יש לי את הסיבה הכי מוצדת להשתמש באמצעים הללו.
בשבוע שעבר מלאו לי 17 שנים והנה אני ניצבת כאן במקום הזה שלפני מספר שנים לא האמינו שיהודי שחיי באופן עצמאי יידרוך בו.
אני נצבת כאן מול קברים של חלק מהמשפחה שלי, מול נעליים של המשפחה שלי מול אפר של המשפחה שלי ועכשיו אני רגועה. אני רגועה כי אני יודעת שאני את שלי עשיתי. אני את הנקמה שלי נקמתי.
אני לא כאן כדי ללמוד, או להבין, זה כבר לא ייקרה.
אני כאן כדי להיות הראשונה מהמשפחה שלי שיוצאת מהמקום הזה חייה.
אני כאן כדי לתת כבוד לסבא שלי שלא זכה להכיר את משפחתו.
אני כאן כדי לתת כבוד לניצולים ונספים מהמשפחה שלי, מהמשפחות שלכם.
אני כאן כדי להעריך את מה שיש לי ולהפסיק לבכות על מה שאין.
מוקדש למשפחת ברז'ינסקי ומגנס שלא קבלו את הזכות לחיות.
|
|
