![]() | היום השלישי למסע - יום חמישי, 29.3.01
סיכום היום השלישי במסע
מזג האוויר משתפר והולך ואנו מנסים להתרגל לשמש הקפואה, המתעתעת . לאחר נסיעה של שעתיים וחצי נכנסנו מגיעים אל רחובות הכפר טיקוצין בצפון מזרח המדינה, בו פרחה במשך מאות שנים קהילה יהודית מפוארת. הכפר נראה כאילו נלקח מסיפורי העירה היהודית של שלום עליכם. אנו מתחקים אחרי אורחות חיי הקהילה היהודית מתרשמים מבית הכנסת שנותר על תלו לאורך המלחמה ומנסים לדמיין כיצד אספו הגרמנים במשך שלושה ימים את כל אנשי הקהילה היהודית והובילו אותם אל מותם בקברי אחים ביער לופוחובה הסמוך. אנו יוצאים " בעקבותיהם" אל היער הארור. האדמה השחורה ביער והעצים הגבוהים יוצרים אווירה מקפיאה.
הדממה המעיקה ורחש העצים מהווים ניגוד נורא לקריאות השבר עת נורו עירומים על ידי הגרמנים אל הבורות לידם אנו עומדים כעת - מכבדים את זכרם . מילות התקווה מקבלות שוב משמעות מיוחדת.
ממשיכים אל טרבלינקה.
כאן שוכללה שיטתו של המרצח הנאצי כאשר החל להשתמש בתאי הגאזים. 800000 קורבנות ( 300000 מהם מיהודי ורשה ) מצאו מותם בשבעת חודשי הפעילות של המחנה. אנחנו שומעים בקור המקפיא את ספורו הנורא של מחנה ההשמדה. אין לדעת היכן קר יותר... בגוף או בנפש. הטקס מתרחש במקום מרגש.
בחזרה למלון. מקבלים פקסים מחבקים ואוהבים מהבית.
בערב נפגשים בקבוצות קטנות עם המורים לשיחה על היום שחלף.
מחר מאידנק.
היכן היינו..
טיקוצ'ין - טיקטין - יער לופוחובה
עיירה במחוז ביאליסטוק, בצפון מזרח פולין. היישוב היהודי נוסד בה
ב- 1552. ב- 1642 הוקם בית כנסת הבנוי בצורת מבצר ואשר נשתמר עד היום. עד השואה התקיימה פעילות ציונית ענפה שבמרכזה פעילות תנועת "החלוץ" . ערב השואה היו בה כ- 2500 יהודים.
בתחילת המלחמה פלשו הגרמנים לטיקטין וערכו בה פוגרומים. לאחר כיבושה ע"י הצבא האדום למשך כשנה, שבו ותקפו הגרמנים את הסביבה ואילו הפולנים בזזו את בתי היהודים.
באוגוסט 41' הופיעו שוב הגרמנים תוך שהם מטילים על הפולנים לחפור שלושה בורות גדולים ביער לופוחובה הסמוך. באחד מימי ראשון נקראו יהודי העיר להגיע לכיכר השוק. אל המקום הגיעו משאיות עם אנשי הגסטאפו אשר הובילו את היהודים במסע מבזה ומפרך אל בניין בית ספר באחד מכפרי הסביבה, משם נלקחו במשאיות אל יער לופוחובה שם הושלכו חיים לבורות ונורו במכונות ירייה. למעלה מאלף וארבע מאות יהודי טיקטין נרצחו באותו יום ביער לופוחובה. פעולה זו חזרה על עצמה גם למחרת וכך נמחתה יהדות טיקטין עתיקת היומין מעל פני האדמה.
טרבלינקה
מחנה טרבלינקה היה אחד משלושת מחנות המוות שהוקמו במסגרת "מבצע ריינהרד", שמטרתו הייתה חיסולה הסופי של יהדות פולין. שני המחנות האחרים היו בלז'ץ וסוביבור. במחנות אלה לא נערכה סלקציה. כולם נידונו למוות מידי.
המקום- ליד כפר קטן בשם טרבלינקה, סמוך לעיירה מלקיניה, שהוא צומת מרכזי של מסילות ברזל על הדרך מוארשה לביאליסטוק. המחנה נבנה בלבו של יער והיה מוסתר היטב. בנייתו הושלמה בקיץ 1942, באותו קיץ בו החלו הגירושים הגדולים מגטו וארשה ומגטאות אחרים ברחבי פולין. מסילת הרכבת שהובילה לתוך היער הייתה מוסווית היטב מבלי שאפשר היה לחשוד שמאחורי החזית התמימה למראה נמצאת התופת.
המחנה חולק לשני חלקים: המחנה העליון, אליו הגיעו הרכבות, לשם הובאו הקורבנות, הופשטו ונלקחו מהם חפציהם. כביכול, הכנות לכניסה למחנה עבודה. בצד עמדה "מרפאה", דגל הצלב האדום מתנוסס עליה. לשם נשלחו הזקנים והחולים. מעבר לדלת לא היה אלא בור גדול וכל הנכנס- נורה בעורפו ונפל לבור. האחרים, נדחפו לשביל צר המוסתר משני צידיו בגדרות ובענפי עצים. ה"שלאוך", או "הדרך לשמיים", כך כינו האסירים את השביל אשר הוביל ל"מחנה העליון". שם עמדו תאי הגזים שהופעלו בידי האוקראינים שפעלו בשירות הנאצים. בדרך לתאי הגזים נלקחו מהקורבנות דברי זהב, נגזזו שערותיהן של הנשים ולאחר מכן הופעל מנוע טנק רוסי ישן והגז הוחדר פנימה. כעבור כחצי שעה נסתיים הכל. התאים נפתחו, ואסירים יהודיים - "זונדרקומנדו"- (יחידה מיוחדת שתפקידה היה לקבור את הגוויות) - העבירו את הגוויות לבורות ענק ושם נקברו. עם הזמן, הוחלט להוציא את הגוויות ולשורפן. במשך החודשים יולי 1942-אוגוסט 1943 נרצחו במחנה מעל 850,000 יהודים, ובהם כ- 300,000 יהודי וארשה, יהודים מערים ועיירות בפולין וגם מצרפת, גרמניה ויוון.
|
|
